|
עוד אחד שחושב.
מדי פעם כותב.
לא תמיד חורז, לעומת זאת.
אני כבר עכשיו לא זוכר שומדבר
מוזר.
זה קרה רק אתמול.
|
העיניים נעצמות מעצמן
רוצה כבר לחלום
|
עוד אחד נפל
אני שוב לא קם לעזור
זה לא מתפקידי לעשות את זה.
|
צורב בעיניים הדומעות
השמש עלתה, מסנוורת.
העולם מסביב...
|
שילמתי חמישה שקלים לנערה חיננית
מאחורי חלון ראוות הגלידות
עיניה נמהלו בצבעים שזהרו
באור הנאון המנוכר.
|
הבדידות היא אויב
וחבר טוב
הבדידות היא נגדי
ובעדי
|
כתבו
ת'אקורדים האלה לפניי.
חשבתי שזה שלי.
|
אולי אתם יודעים
איפה המפתח?
הגן נעול ורחל נפטרה.
|
דף ורוד עט כתום
עור לבן, מסנוור...
|
זה בכל מקום,
כל הזמן.
אפילו יותר מאלוהים.
רעלים-רעלים-רעל.
זה טעים.
|
הידיים רוצות להשלח לכל כוון
לגעת בהכל
המח חייב לצאת מהנוון
|
|
|
הרבה אנשים באים
אלי ברחוב
ואומרים לי, אז
אתה בועז רימר,
הא?
ואני אומר להם,
תיזהרו כשאתם
מדברים שטויות,
לפני שלא יאושר
לכם אף סלוגן.
זה שמאשר את
הסלוגנים מתכחש,
ומדגים בעזרת
לום ואלימות
יתרה |
|
