|
היא מבינה. מבינה הכל. את השורות ומה שביניהן. רק את עצמה לא.
וכשהוא מספר לה על החלומות שלו היא לרגע מרגישה שלה יש חלומות
ואז היא כבר לא ריקה כל כך.
|
זה ממש כאילו נמחצתי בין שניהם ובסוף כשהם עזבו נשארתי על
הרצפה. בחיים יותר מתמיד. אני יודעת כי כשמרגישים עצב שכזה
חייבים להיות.
אנשים שלי. כמה פגעתם בי. כמה פגעתי בחזרה.
|
|
|
למה ב"the man
who sold the
world?" של
נירוונה, הדיסק
קופץ לי דוקא
במלה "alone"
קורט רוצה לרמוז
לי משהו?
חצי תימני ברגע
של הסתכלות
לשמיים |
|
