[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את יעקב קריגר

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
יש בה, באומנות, משהו מסריח.
"אז מה כתבת פה?! על מה היצירה?"
"לכו תזדיינו. אני אומן!"
משהו מעצבן. משהו שנורא בא להוציא אבל אתה יודע שהוא חייב, אבל
חייב- להיות שם.

אוסי הקטנה בין שני כושים. מסביב מצלמות, מסכי- תאורה,
מיקרופונים. כולם בשקט מופתי, רק אנחות הכושים, כבדות וחטופות,
ואנחותיה שלה- צלולות, כמו של תינוק. ידיהם השחורות נוגעות
בגופה הלבן, העירום.הבמאי משתעל. אוסי הקטנה מרמת גן לא שומעת.

תינוק דרכו שיחל לדבר, כשם ששלג בחורף וניצנים באביב וכיוצא
בזה. ואכן דבר זה לא מתמיה היה אילולא מילת ביכורים זו שכיחה
הייתה. נאמר, צפויה, ידועה, שאינה מתיישבת כעוקץ טורדני באוזני
השומע ולא נותנת מנוח כל העת.

הגבר שלצידה הוא עובדה מוגמרת - אין לה אינטרס לתהות יתר על
המידה על קנקנו. היא הרי לא מתכננת פה מערכת יחסים. היא באה
כדי שישכב אתה, כדי שיהיה הראשון שידע את גופה. אבל מדוע
עכשיו? ומדוע אתו? הוא הרי יכול היה להיות אבא שלה...

אחרי יום- הולדת שמונה- עשרה, מושון לא ירד ממני.
"אתה נורמאלי?! אבנר מ- יב'2 פתח את שולמית עוד כשאנחנו היינו
בשישית והוא בשביעית!" "מה אתה מביא לי את אבנר? על הכלי שלו
כל באר- שבע שמעה.אפילו הבדואים מהללים. והם בדואים- הם
מבינים.

"תגיד," היא שואלת לפתע, "באיזה צבע היית בוחר שיהיו השמים,
במקום כחול?" הוא לא נעתק ממחשבתו, ותוך כדי כך, מחייך חיוך
גדול שמבליט את הזיפים הלא מגולחים בזוית פיו, ועונה:
"ורוד."

אני צריך תאונה. צריך זעזוע קשה לי ולרכב שלי. להתמזג באופן
שרירותי עם כלי רכב אחר, להתרסק לחתיכות. כל התנועה תפסק.
יוצרו פקקים. נהגים סקרנים ינעצו מבטים. יחלצו אותי מתוך הרכב
הגוסס שלי , ייקבעו את עמוד השדרה.

בחיים המודרניים, אני נלחם ללא הרף. נלחם בהמון חזיתות. אבל
מכיוון שהינם חיים מודרניים, לא נלחמים כאן בסכינים או אלות
וגם לא בנשק חם. אני לא זוכה לאותות גבורה והוקרה. כולם נלחמים
כאן ואם לא כולם אז הרבה. אבל כמו כל אלה אני מרוכז במלחמותיי
שלי. עליהן אספר.

להלוויה של משה הגיעו שבעים איש. זה יפה, לפי כל הסטנדרטים. לא
תגיד איזה אחד שמת לבד ואף אחד לא מכיר. שבעים איש זה בהחלט
מכובד, בהתחשב בעובדה שהוא לא איזה אישיות מפורסמת כמו שר
בממשלה או איש צבא או שחקן קולנוע.

"יצחק, אתה יכול לבעוט לי בראש?"
כבר שבוע אני מסתובבת ככה בשכונה ומחפשת מישהו שירביץ לי,
שירצח אותי מכות, שיהרוג אותי.כולם אומרים "וואלה זאתי, צריך
לאשפז אותה." אני עם עיניים נפוחות צורחת עליהם עד שמעיפים
אותי.


לרשימת יצירות המחזה החדשות
פרגמנט
הוא: ילדה!
היא: מה?
הוא: בואי דקה.
היא: מה אתה רוצה?
הוא: ...אהבה.
היא: (מגחכת) אהבה.

פרגמנט
"בואו אלי!
בואו, רבותיי!
אם הלב קצת נחלש,
נתקן - כמו חדש!"




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
במקום בו שורפים
יהודים- ישרפו
גם בני אדם!



זוזו לסטרי,
שניצול


תרומה לבמה





יוצר מס' 5093. בבמה מאז 15/8/01 3:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליעקב קריגר
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה