|
ראיתי אותו חוזר מהקרב,
זיפי זקן עוטרים את לחייו.
אפוד רווי זיעה ודם,
ריח של מוות בבגדיו.
|
ריח גופך המשכר עולה באפי,
חום ענוג המעביר בי רטט,
ידך אוחזת לא אוחזת, נצמדת,
זוג שדיך על גופי המשתוקק.
|
אני צופה בים, מביט אל המרחב.
שואל את עצמי,
עד כמה קטן אני, עד כמה גדולה היא אפסותו של האדם
אל מול מרחבי הבריאה של היקום
|
הרע והטוב חיים זה לצד זה,
רגע זה גובר, רגע האחר.
רגע זה פוצע, רגע זה מרפא.
רגע זה מצער, רגע זה מנחם.
|
בעקבות "הכניסיני" לח.נ. ביאליק
|
לכל סוף יש טעם של התחלה חדשה,
דמעה קלה מבצבצת לה מזווית העין
לא תדע אם שמחה היא אם עצובה
|
ילדה קטנה על כתפיים חסונות
תמונה שתבהיק לעולם.
ילדה קטנה מאמינה כי,
אבא הוא החזק בעולם.
|
|
|
זה לא שאני נגדם
פשוט אין לי שום
עניין, שום נושא
שיחה, שום תחום
עניין, ובעיקר
שום דבר בעדם
וזה שהם הולכים
בבגדים צבעוניים
שמים ג'ל
ודופקים אחד את
השני בתחת, זה
לא קשור ולא
מעניין אותי
ברור...
רגע, הרצל מגיע,
נדבר מחר.
בני סלע, אסיר
באשפוז,
בקטע מתוך הצ'אט
האחרון שלו בכלא |
|
