[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ג'קי ג'ן גרין
יום ראשון בבוקר

http://www.pinkfetish.deviantart.com

אל היצירות בבמה האהובות על ג'קי ג'ן גריןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי ג'קי ג'ן גריןאל היוצרים המעריכים את ג'קי ג'ן גרין
נולדה ב16 באוקטובר 1987.
מתגוררת בעיר קטנה בצפון ארצנו. לומדת בארה"ב
ומתגעגעת. כותבת, מציירת, מצלמת, חולמת, חושבת...

ואוהבת לכתוב על עצמה בגוף שלישי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ייסורים
היא עצמה את עיניה והתמסרה לכאב, זמן רב עבר עד שלמדה כיצד
לנהוג בו. תחילה נלחמה, אחר כך ניסתה להתעלם... שום דבר לא עזר
מלבד אותה התמסרות עיוורת.
כעת שגופה נעלם כמעט, ורק רעמת שיער שחור הסתירה את העצמות
המאיימות לפרוץ מבעד לעור, לא הייתה לה ברירה אחרת, ושמ


לרשימת יצירות השירה החדשות
יחסים
חרוט חרוזים על הקירות האפורים,
קלף את שכבות הצבע.

ייסורים
A gentle move hovers up my back quietly.
Butterfly's wing gently titillates. Silence.
My flesh wraps around its own mass in a shiver,
My skin feels the rhythm, the heartbeats, inside.

יחסים
בשיניך אתה תובע ממנה אנחה,
בעיניך נותן קצב לרחשי ליבה הקט,

אינטרוספקטיבי
הרוח הקלילה שלא תפריע את שיערך.

ייסורים
אפילו הציפורים שותקות, כאילו יודעות.
רק החיטה לא מוצאת מנוח,
אבל גם היא,
לא נכנעת להפצרות משב הרוח,
ורק לוחשת

כמיהה
אני רוצה שתכאיב לי
במגע החלטי וביד אמיצה

הומור
את. היגון שלי.

וידוי
מבין מכאוביי הכחולים
אני אגלה
אני אספר
עיניי עוד תבטנה הרחק
דרך השחור הנוזל
דרך האדום היבש

אמונה
בעולם הזה
בו אנו נופלים,
נחבטים חזק בקרקע
וממשיכים להתגלגל בעוצמת המכה,


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ביקורתי
אתמול ישבנו על קצה המיטה שלו וניהלנו שיחה קולחת.
נראה שכל תא בגופי שאי פעם פלט איזו מילה או שתיים לרעהו, תרם
את חלקו לרשימת העקיצות השובבות שנזרקו מכל עבר.
בהפסקות בין הגיחוכים נשלחה איזו יד מהססת אל מחוזות חדשים,
מגששת דרכה אל מקומות בהן לא ביקרה אי פע

התבגרות
על המושב האפור של האוטובוס הביתה אנחנו עושות סרט.

הרהור
אני לבד.
לפעמים קר, לפעמים השמש מציצה ואני קודחת, אבל עוברת הכל.
סביבי עוברים אנשים רבים, עם רובם אני לא מדברת, רק מביטה, והם
ממשיכים לצעוד.




אנחנו נוער
הנרות של חורף
95'




מרגלית הר-שפי


תרומה לבמה





יוצר מס' 33695. בבמה מאז 8/4/04 0:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לג'קי ג'ן גרין
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה