|
 173000927
אני...?
מי אני? או שאולי השאלה היא בעצם... מה אני?...
האם אני יודעת? האם אחרים יודעים?
הרי אי אפשר לתאר אדם במאפיינים יבשים!
האם אני בכלל עצמי באמת?
מה אני אוהבת? מה אני שונאת?
מיהי הדמות הנשקפת אליי מן המראה?
האם בכלל אותי אני רואה?
בבואתי השקופה לא מגלה לי.
לא נותנת לי לחדור לתוכי, להבין.
ואולי... אולי אני בעצם מה שאאמין!
בוא אליי מלאך קטן
אחזיק אותך חזק ולא אעזוב
אל תתפתה לעולם האכזר
תראה שביחד יהיה לנו טוב
|
ולפעמים נמאס לך לקוות שעוד לא מאוחר
אז לוקחת ת'גיטרה ומנגנת עד שלא תחשבי עוד על דבר.
|
אני אבוא ואגיד שאין לי יותר בשביל מה לחיות
ואתם בטח לא תגידו משהו שיגרום לי להרגיש טוב יותר
או שאולי תביטו בזילזול ותאמרו לי להפסיק לדבר שטויות
ואני, אמשיך לחשוב שהמוות רק מאחר
|
ואולי יש רק מוות, ואין כלל חיים,
לכו תחפשו תשובות אצל אלוהים
וכשתבינו את האמת, מהי דרך העולם,
אז, תראו מהן דמעות של דם.
|
השמש תמיד תאיר עליך בשחור
המבט השקוף ישאר בעיניך
את תמיד תחשבי עוד שמישהו יחזור
אבל מי יחפש אחריך?
|
כי אין לי מקום, אין לי שייכות
אין לי קלסה ואין לי איכות
מסתובבת בעיר בנעלי בית
חיים בקופסא של מארלבורו לייט
|
פעם רציתי להיות שחקן,
אבל אז ראיתי שיש יותר מידי כאלה מסביבי.
אז רציתי להיות רופא,
והבנתי שאת הפצעים האמיתיים אי אפשר לרפא.
|
נדמה שזה מה שגורם לי להרגיש כל כך ריקה
מנסה בכוח להאחז, אך טובעת בגאות...
וכל שניה של עצב הופכת לדקה
והדקות הופכות לנצח ולזמן אין משמעות
|
שברתי עוד מראה, וגם ת'לב,
קיוויתי להיות בלתי נראית,
אולי רציתי רק להתערבב,
ניסיתי ברסיסים למצוא אמת.
|
|
|
אני אולי לא רץ
כמו הזמן, אבל
אני בטח קופץ
יותר טוב ממנו.
צרצר. |
|
