|
זה סיפור עלי ועליו, ועל זה שמעליו.
אני הוא וההוא שם למעלה,
אני זה זה ששרוי בבהלה.
מכל טעות קטנה, שאולי תפגע, בסיכויים שלי להצליח שמה, אצלו
למעלה.
|
בית א': ילדה קטנה שמחייכת אל קבצן, כלבה חומה שמלקקת גור
קטן.
מפל של מים, קשת בשמים.
זוג אוהבים שמטיילים בגן.
וחלומות מסרט ישן.
דברים טובים, שנמצאים כאן.
|
חבר ישן, ידידות ארוכה. מחזקים ביחד שניים של יחסי אהבה-שנאה.
זיכרונות מפעם כל יום בשנה,
הקשר בינינו הוא דבר שבשגרה.
אני והוא, הוא ואני. מה כבר עשיתי שהוא לא עוזב אותי.
|
אם ישנם דברים בחיים, שזוכרים.
אלו בטח אותם הרגעים שבילינו עם החברים.
את ילדותנו הישנה, צחוק ובכי מעורבבים בגינה.
רעש, מהומה, על כל מכה קטנה.
|
משונים ומוזרים הם לפעמים, אבל זאת דרכם לרמוז לנו את רזי
החיים.
ואם נתאמץ ונמשיך להאמין כל יום,
נוכל גם לחלום.
ולפעמים, חלומות מתגשמים.
|
יום אחד עלתה בראשי מחשבה.
תוך דקות ספורות גמלה בליבי ההחלטה.
אני רוצה לצאת ולהכיר מקרוב, את אלו שמכירים אותנו הכי טוב.
אז לקחתי לי מקל ולקחתי גם תרמיל, ויצאתי לעבר מסע בלתי רגיל.
ולאן יצאתי? אתם בטח שואלים,
היכן חיפשתי? מעט היגיון בחיים.
יצאתי לטיול
|
תמיד חלמתי על כוחות על,
ובכל פעם שמישהו שאל,
מה אתה רוצה להיות כשתגדל.
אמרתי שאני רוצה, כוחות על!
|
אני הולך.
רק לא להישאר במקום, לא לעמוד דום.
לא להישאר לישון, לקום כל יום עם רעיון.
לפעול, לרצות, לשאול, לראות.
|
מתי בפעם האחרונה הקשבת באמת, בשלווה בסבלנות בלי להתעמת.
שמעת כל מילה כל אות,
הסתכלת בתוך העיניים הגדולות.
האם נתת לו את הזכות לסיים לדבר
|
בית א':
לא נכשלתי, רק הפסקתי, לנסות.
לא נפלתי, רק שכחתי, מה אמור לקרות.
לא פחדתי, רק רציתי, לכסות.
|
אני מחפש מקום אחר,
מקום שבו אוכל להישאר.
אני מחפש מקום אחד,
אני מחפש מקום מיוחד.
|
המלחמה שלנו היא מלחמה בין אנשים שרובם לא יודעים על מה הם
נלחמים.
המלחמה שלנו היא מלחמה בין מנהיגים, שבתוך הקושי את המוות
ממנפים.
המלחמה שלנו היא מלחמה בין דתות, שבעצם הן לא כל כך שונות.
המלחמה שלנו היא מלחמה בין מחנות.
|
יש בשמים הכחולים, ציורים.
חיות, רוחות, שדים וציפורים.
יש בשמים היפים, כל כך הרבה דברים.
דמויות, צורות ומחשבות. יש עננים.
|
זה סיפור בתוך סיפור, אגדה שהייתה באמת.
ומה אני אמור, לעשות לפני שאני מת.
מה התכלית ומה המטרה, איפה האור בקצה המנהרה.
סיפור חיינו הוא סתם מעשיה, אין יעוד נשארה האמונה.
|
ספר טוב, שגורם לך לחשוב,
כשמתחברים ומתחילים לאהוב,
את הזר שמתחבא בפינת הרחוב,
ואת הדמות שבורחת כל היום מאיזה חוב.
|
זה כמו דג בתוך המים,
כמו ציפור שעפה בשמים.
כמו לחטוף סוכריה מילד,כמו אדון ועבד.
כמו בכי של תינוק, או אסיר שנרקב בצינוק.
|
פזמון:
עיר החטאים של אלוהים, איפה שדברים רעים קורים, ואתה שוקע.
זורק את האשמה על אחרים, עולם אפוף במסתורין, ואתה יודע.
אתה כמעט נוגע.
|
שני חיילים על לוח עץ, מונח לו על שולחן ישן.
חייל לבן, חייל שחור, מה אני מבין בכלל.
אלו שעות הבוקר, והעלים נושרים זה סתיו, שלא עבר.
|
למה כל גל הופך לנחשול.
נחשול זה לא סתם גל, זה גל גדול.
למה אי אפשר, פשוט לומר, סוף.
קץ, תום, שלהי, כמו מכות של תוף.
מנסים להפוך כל דבר למורכב.
והשיר שלי פשוט נכתב.
בלי סיבוכים ושטויות, בלי איזכורים ובלי שלל ניסיונות, לשנות,
לענות כל מילה וכל אות, כ
|
להסתכל לו בעיניים ולראות יותר.
לראות בן אדם שלא מוותר.
ולא איזה דבר זר שלא מסוגל לדבר.
להסתכל לו בעיניים ולהתעורר.
לראות בו צחוק ואושר, עצב, פחד, געגוע, כאב,
להביט מעבר ישירות אל הלב.
להבין שגם הוא שונא ואוהב.
גם הוא מבין וחושב.
|
תמיד תהיתי האם אפשר להאזין לשקט.
האם אפשר לשמוע את הצחוק של הילדה שלא צוחקת.
ולפעמים חשבתי לאן צריך ללכת.
כדי לראות את הרוח למנגינה הופכת.
|
|
|
אם למישהו יש
סלוגן מתוחכם,
אתם מסכימים
להגיד לי אותו
שאני אפרסם ואקח
לעצמי את
הקרדיט? |
|
