|
בציר 84
Now that you found yourself
losing your mind
Are you here again
Finding that what you once
thought was real
Is gone, and changing
N. Young
פיזזתי לעבר תחנת המוניות, התיישבתי, לצידי נהג מונית עיוואקי
(עירקי) אותנטי.
"לאן?"
במבט חושב אני מסתכלת עליו, על המטאטא הנישא, עליו, המטאטא.
"שיט"
|
עכשיו היא תפרה לעצמה את הלחיים, שלא תפסיק לחייך.
זו בעיה חברתית היא אומרת, אנשים לא מחייכים מספיק.
|
קוראים לי אבי, או איברהים, או אברהם או אברם.
תלוי איפה אני גר עכשיו.
יש משהו קצת מרגיז בזה שמתכננים אותך מראש, קובעים את היעוד
שלך, את השם שלך ואת התפקידים שיהיו לך בכל מיני תחנות בחיים.
|
"את יודעת מה הכי מחמם?"
"מזגן?" אני מציעה בחינניות...
|
איך אני לא אהיה ממורמרת, איך!?
|
ביום חמישי הקרוב, הוא מתחתן
יעברו 9 חודשים ויהיה לו בן
|
אותיות שנתקעות במבטא הישראלי שלי,
מצחיקות אותך,
משאירות אותי בוהה,
לא נותנות לי להתקרב
|
לאבא של ירדן אין רגליים, יש לו גלגלים
אמא של יובל לא הניקה אותה, כי היה לה רק ציץ אחד
ולילך לא יכולה לשתות חלב בלי כדורים
|
ברוב הזמן, אני בן אדם רע.
אני בן-אדם רע בעיקר באוטובוס.
|
אני מרגישה את הנוכחות שלו. הוא פה, מסתכל עלי.
הוא על ענף או דרך משקפת, אני לא יודעת,
אבל אני בטוחה שהוא כאן, הוא אמר לי שהוא עדיין אוהב אותי.
אפשר להרגיש אותו בכל מקום.
|
אני ואנתוני פארקר
מחליפים תפקידים
ללילה אחד, מחליפים תפקידים.
הלילה הוא צופה בי.
אני בין שארפ לבורשטיין,
הוא על הספה עם סיגריה, צועק.
|
הבדידות, קונה מלוואח,
הבדידות, שוטפת כלים בסוף ארוחה,
הבדידות, תכסה אותי בלילה,
ולבסוף תשקע לחלום עצוב שיגמר בכך שלא אצליח לקום בזמן כרגיל.
|
זה כאילו שהוא הנחית אותם יחד אתו, ומאז הם בכל מקום.
פעם הייתי חילונית ופתאום הם התחילו לקרוא לי חילוניה.
לי בכלל קוראים הילה, ואני חופשית מהגדרות של אחרים
|
הייתי באיזה משהו קדם צבאי פעם,
אני כבר יכולה לומר שזה פעם, כי זה היה מזמן.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
זה שמצטטים אותי
בכל מקום זה
מחמיא לי ומעמיד
אותי בשורה אחת
עם כל גדולי
האומה.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
