|
 JDH
Yep, that's me
Mt.scopus Jerusalem, Israel |
י.ד.ה
יליד גבעתים, נימי נפשו ארוגים בירושלים. מתגורר
בת"א.
נסיך קטן בהוויתו, עורך דין במקצועו, משורר בנישמתו,
סופר בראשית דרכו. מחכה להתגלות.
פתח דף יוצר לפני שנים ושכח ממנו. עתה הוא חוזר,
משפץ, מתקן, מוסיף וגורע. שירים, סיפורים
ומונולוגים.
השמועה אומרת שהוא מחפש מלחינים מוכשרים, שירצו
להפוך את השירים שלו למשהו קסום עוד יותר.
על שפת כוכבים
ושמיים של ים
אמרנו: "איזה נחמד".
והיה לנו טוב
|
ודמותך התפשטה בחלל ליבי כרעל מהיר השפעה.
אני טובע ברחמים הנשקפים מעיניך, עיני ים,
מביטות בי במבט, השמור לטובים העוזבים מוקדם.
|
הוא מזקק לו ארבע טיפות דם,
עובר מן העור אל אור העולם
ומתאבד בכתיבת "א-ה-ב-ה"
על הדף.
|
טעמתי את שפתייך
ולא רציתי להשיב,
למה להרוס את הרגע
בתשובות שקופות ומזוייפות.
|
והוא עמד לו שם כמו דוגמן מלידה
הרגיל במבטים ובצילומי מזכרת
ועיניו חדרו את ליבי
|
והוא אוספה אל חיקו
ואוחז בגופה כאם את תינוקה
ומאמצה אל חזהו.
|
אני אוחז בעט ומקווה
שהמוזות תטנה לי חסד
ותשתעבדנה ולו פעם נוספת למוחי ההוזה
|
ברקים באוגוסט כששועל מיילל,
מפלחים את שמי הליל,
חולפים במהירות הזמן,
ניצוץ חיים לבן.
כוכבים נופלים באוגוסט, באוגוסט הקר,
יגידו אסטרולוגים עוד מעט זה נגמר,
גם אנשים נופלים המון
שם, בלבנון.
|
הולך על הקרח, אפילו רץ
שם את הכסף על קרן הצבי
פוסח על כל הסעיפים
רוקד על כל החתונות
|
על כל שנאמר ועל כל שיהיה
רציתי לומר לך תודה, ושאוהב
לעולם, נשמתי, נשמת חיי
תהיי ספונה בינות לשיריי
אצלי במגירות הלב.
|
מים מעיניך, מים מעיניי
מי אהבה קדושים
זולגים מחלונות הנשמה ועליי
גם משמי האלוהים.
|
ובלילה איך אהבת להתגנב אליי הביתה
לטעום לי את החשק ברוק אהבתך
כמה התרגלתי להרגיש אותך למטה
ואז - אני אצלך...
|
כדור אש צנח מן השמיים
ואיתו כומתה ירוקה,
שוב ברדיו שירי בין ערביים
ובלב משתחררת זעקה.
|
ואיך זה שאחד ואחד
לא נותן לנו להיות שניים,
ומי אחראי לזה,
שאנחנו לא משתמשים בעיניים
ולא בראש
ולא בלב
ולא בלב...
|
קודקוד לקודקוד לקודקוד
באפילת תל-אביב של מטה
|
טיפה שיורדת לי על הפרצוף,
כבר שכחה מאיפה היא הגיעה,
"מעננים או מהעין, העיקר שכבר תרדי", לחשתי
"הריי כלום פה לא נשאר לנצח,
חוץ מקבצנים..."
|
ריח הבושם שכל-כך אהבתי היה ספוג בדפים,
והשנים שעברו לא עמעמו את זיכרך ברוחי,
חופפת שיער בנחל, חושפת כתף
במין אדישות של נסיכה הרגילה במבטים.
|
אני מחזיק אותם בערימות,
בכל מיני צבעים, בכל מיני צורות.
מידי פעם נותן לפרפר אחד נחמד,
לשבת לי, על כף היד.
בסוף, כשהוא מתמלא מורא,
אני שולח אותו, בחזרה.
|
ושוב לילה עטף אותי
בשמיכת אמת ועצב.
הרדיו שר לי בשקט
את מילות העבר והעכשיו,
ואני רק רציתי לישון.
|
אני מנסה לומר לך שיש גלים בים
ויש צבעים בקשת, אבל הקול נאלם,
ונשארו רק המילים שלך, שקופות ומאכזבות.
|
הכל נראה יפה בחושך
ורק ליבי עוטה כיעור
אני מושיט יד ומלטף
בשר זר ולא כשר
|
היה נרקיס
ואל תחשוש מה יאמרו,
אותם אלו,
שאינם מריחים
או אלו המעווים אפם לשונה.
|
אני מנסה לצרף בראש את תמונת דמותך
עם תמונת גלי הים הנחים מסערתם
ועם השירים שקראנו, "לאורך הים".
|
רציתי ללטף אותך,
הושטתי יד אל עבר חום גופך,
הסתובבתי, ולידי נשם רק הקיר,
נשימות קצובות, קרות, מתנכרות
|
נסעת באוטו החדש של אבא
זה היה אחרי מסיבה
אמרו שלגז כבר לא הייתה סקאלה
וגמרת מפוזר בסביבה.
|
לראות את הלא ניתן,
להריח את הערפל,
לשמוע את הדממה,
לטעום את הנסתר
|
אבל יש לו שלווה ממכרת
וכתובת קבועה
|
והעיניים הן ראי אל הנפש,
והצחוק הוא ראי אל הלב,
והמילים הן ראי אל השקר.
ומילים הן לא צחוק
והצחוק לא תמיד בבת העין
והעין לא תמיד רואה אל הנפש,
אבל אתה עוד תמשיך לצחוק
ואני איתך תמיד.
|
ואח"כ עם זריחה,
לאחר פריקת האהבה,
שכבנו מתריסים אל מול כולם -
עולם מנוכר שלא הבין, לא יודע, לא יכיר
את הטעם האסור שבחווית הנסיון.
|
באתי אליך הים הגדול,
קיוויתי להתבגר להפסיק לסבול,
עתה מכים בי עומס וחום,
וכל שנותר הוא פשוט לידום.
|
אז לעת ערב כשתסתכל לשמיים ותראה את הכוכבים, אל תחפש דווקא את
ה"נסיך הקטן" שיצחק לך מרחוק, ועד שפעמוני צחוק יגיעו אלינו,
כבר תהיה במילואים, אלא פשוט תרים טלפון. אני אהיה מהעבר השני,
מנומנם, אבל תמיד מוכן להקשיב ולעזור.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"סלוגנך מועמד
להמלצת המערכת"
חלומו של כל
סלוגניסט. |
|
