|
היה היה ילד קטן עם חולצה שעליה כתוב
''Shalom from israel''.
לצערינו הוא גדל.
Well, where was I, Oh right, the dumb boy. His name was
Sasha. Yes, you could have guessed it from his name - he was
an Afro-American living in Harlem. A real Homie.
|
"לאאא, השיר הזה?!, עוד פעם?!, לא נמאס?!, כמה כבר אפשר לשמוע
את ההוא עם העצירות שמנסה להגיע לאוקטבות גבוהות, ואת השני שלא
עושה כלום ורק מראפרפ...".
|
-"מודיעין, אחד ארבע ארבע שלום, מדברת אפרת".
-"שלום, א...אני מח...מחפש איזה משהו, ורציתי שתעזרי לי".
-"כמובן אדוני, הכיצד אוכל לעזור?"
-"א... אני מחפש חנות של אנשים שמקשיבים".
|
עולמי כמעט ונחרב אך מיד נזכרתי בדבר מה חשוב, מאלה שיעזרו לי
לעבור את שארית היום ברוגע. מיד נזכרתי בסכנות הטלפונים
הסלולריים, נעמדי וצעקתי בכל נשמתי "הלוואי שכולכם תקבלו
סרטן".
|
"אל תדאג, זה לא יכאב הפעם" אמרה לו. אבל לא כך הוא חשב, הוא
הרהר כבר ימים ארוכים על זה והוא ידע שזה לא הולך להיות כך.
הוא ידע שזה הולך להיות הכי כואב שאפשר, הוא ידע שהוא הולך
לבכות בגלל זה הרבה מאד בלילות, הוא ידע שזה לא נכון, הוא ידע
שהיא משקרת.
|
"אני לא רוצה !" צעקתי פעמיים ועליתי מיד לחדר שכעת נראה יותר
חמים מאשר קודם לכן. החדר הלבן שעד כמה שהוא לבן, נקי הוא לא
יהיה לעולם והוא "המקום שלי". נקודת המסתור שלי מהעולם שבכל
יום נראה קצת יותר אכזר, קצת יותר מדוכא והרבה יותר נגדי.
|
"התפקד" צעקה הטיפה המובילה, ומיד צעקות מספריות החלו להישמע.
"אחת", "שתיים", "שלוש"... כך נשמעו הצעקות, צעקה בתורה נשמעה
מהדהדת בקול הדממה של השביל שכן הדמעות אינן משמיעות קולות
צעדה הן שטות, מרחפות, זולגות בדממה.
|
Fucking congression, enemy closing in,
walking confession in your past aggression
biting your arm off
|
Obsession so close but so far from the limit
|
Killing the desire, of making your own choices
Following the flow with a blind fold on your eyes
|
Judging by the looks of it
I believe it's out of hand
I hate, I loath, I'm full of fury
Ignorant as I am
|
One moment...Only one desire...
One time feeling your heart on fire
|
Linking the shadows
so they don't get lost
moving, confusing,
Memorizing the illusion
|
Eyes on you watching
moving, blinding, controlling me
lights all are beaming
flashing, as you dance in my head
|
You sit with a flashlight
You scare all the demons
You can run but you can't hide
|
אני רואה את הרע, והיא את הטוב
|
תשובות אין לי
שאלות יש יותר
אך המאמץ האחרון הוא זה
אני בזאת מוותר.
|
היגע בקולה נשמע צלול מאי פעם
הכאב, האבל, אפילו היגון המצמרר
הכל אחר ומטושטש, כבר לא כפי שהיה
מיופה, חגיגי, מקושט באיורים שמחים
|
אבא שלי, כל מיני דברים אותי הוא לימד
הוא לימד לאהוב, ולא לפחד...
|
זרקו לכלבים את המקננים בחולות
את שומרי הטינה, את אוכלי החיים
|
לו הייתי כותב את כל חששותי על נייר
|
מישו מרצד לי בתוך המוח,
הוא זז ממקום למקום,
הוא נמצא בכל מקום.
|
ערפל משתולל במרחבי הלב
הוא עולה, הוא יורד, הוא מתוק הוא כואב
|
בלילה, חייה של העט מתחילים
היא מתכוננת ומסתדרת
מכינה עצמה לדפים
|
לפעמים אני מרגיש כמו הרוח
אני נושב במהירות בין כולם
|
הדבר הקשה ביותר שעשיתי במשך חיי זה ברוב קובע להודות באמת. זה
קשה, זה תמיד קשה, זה ממש כמעט בלתי נסבל, על סף המוות, ודווקא
למצוא לזה עוד אלפי דימויים זה לא קשה כמו זה.
|
אף פעם לא טרחתי להשקיע באופטימיות, זה סתם מאכזב. להסתכל על
חצי הכוס המלאה, לשים משקפיים ורודים, הכל נראה לי מאד פאגי
שכזה. טוב, אולי לייחס את זה להומוסקסואליות זה לא הדבר
הפוליטיקלי קורקט לעשות, אולי זה דווקא משהו שיותר קשור ללהיות
בן אדם עליז (שמח).
|
אם אף אדם לא מושלם, אז גם אדם אני לא, כי אני בתחתית הטבלה.
בדיוק מעל החרגולים וסוסי היאור שגם להם אין כנראה תועלת או שם
מוצלח
|
הראייה שלי גבלה בהסתכלות על הקיר האחד עד לצידו השני של החדר
ושם הקיר השני, שניהם מקיפים אותי בעודם לבנים כשלג אך שחורים
כפחם, שניהם מוצקים כמו ברזל אך סדוקים כמו המדרכה ברחוב,
שניהם עומדים.
|
הם החזירו את הפרסומת הזאת שוב. כמה פעמים כבר אפשר לראות את
ההיא ששוטפת את שיערה עם השמפו הזה, עם כל האותיות הקטנות
שבאות ונצמדות אל השיער, גם כן עלוקות בצבעים שונים
|
שירת הצפירות, נעימות פיצוצים,
עיר האורות, חשוכת הדמים.
חלקי הגופות, הצירים החורקים
עדיין ביחד, אך לא מחייכים.
|
הוא רצה, הוא ניסה, התקרב, אבל לא הלך לו.
|
אוי, אוי.... אנשים, מרפסות, סיפורים מצחיקים. גורמים מסריחים
לשירים מסריחים.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
במה חדשה, על
במותייך חלל.
טקס יום הזכרון
בבמה חדשה. |
|
