|
קצין ומשורר, מחלק את זמנו בין המדעים המדויקים
והמשפחה. אך חי בכפיפה אחת עם המוזה והיומיום הקשה
בארצנו.
אאורה - אורגזמה מוחית
תקוות עם
נשברה
|
הבאתי לך פרח של אור
קוציו דקרו את ידי החוורות
|
ידיך נשאוני לאוויר
עת ללכת לא ידעתי
שימחת ילדותי
בקיבוץ נעורי
|
בשמיים ענני סופה
זורעים רחמים
על לוחות הפנים של
אנשי השמיים
אנשי הדמעות
|
פניה הוסתרו
בכובע רחב שוליים
|
אש נשימתה
הליטה
צעיפי עיניה
|
בחשכה הלטתי פני בשערך
לנשום ריח גופך החם
|
בגן גדל דגן בגן
גדל אותו גנן קטן
|
בערוב יום בסוף החשכה
יד עלומה משכה בחוט
אופק ירד על האדמה
חושך זחל על החול
|
גבעות הגלבוע
עמק יזרעאל
שטחי חיטה צהובים
צהובים ברוח החמה
|
שפתיך האדימו מחום
גופך צמא לאהבה
|
בוקר עולה ואת
יורדת במדרגות
עיניך עצומות למחצה
שערך סתור
|
אילו רצה לתת
לדגים כנפיים
הם היו
שוחים בשמיים !
|
גיליונות אפר מתגלגלים
חולות נודדים ניגרים מבעד
לחורי הזמן השחור
חדש הופך ישן
כמו עשן נמוג
סלילים של חושך
|
עופות הבר עזבו
כאשר נבטי הרוע כבר פרחו
שלטון של פחד באביב
בסוף הקיץ
קצר את השיבולת
|
זמן עבר
נשכח לנצח
נזכר עכשיו
לרדוף את ירושת
עמנו
|
בלילה על מישכבי
רכון על אדן החלון
לפתע!
|
בלילה על מישכבי
רכון על אדן החלון
לפתע !
|
כוכב זרח
מתוך הדמדומים
שמלת הלילה
הכחילה פניה
|
בין מגדלים שחורים
בצל הברוש
הזמן עובר צל חולף
אדם לאדמה
איש לאישה
|
בתי שיר מילים
שורות של אותיות
נפרמו מתוך המגילה
הסתלסלו כעשן פורח
|
שקט מהלך על פני המים
פורש כנפיו לרוח מערב
פרץ מים גל שמים
|
סוס הרים פרס כנפיים
שעט ורשף במשעולי ההר
בשביל החלב דרכים פלס
צרור כוכבים יצביע
|
עוף נשר גוזלי
דאה וצלח את השמיים
|
בתוך עיניה אגם רוגע
שט ברבור לבן צוואר
|
מלאך עמד על חלוני
משק כנפיים מלא חדרי
יונה לבנה
זכה ותמימה התדפקה
|
פעורי פה
עיניהם ריקות
אנשי הגשם
|
ישבה בקיבוצה
יצירות רוחה לפניה
מוקדש לאימא
|
פרחי קוצים
יבשי קרקפת
עלי מדבר לוהט
בין משעולי רוחות
מצאו ביתם
|
פרפרי חושך
כיבו את האורות
ריחפו על פני הפחד
כיסו את הדממה
|
בינות לעצי האורן השחורים
היכן שהרוח לא שורקת
|
גופי מזקין
ילדי גדלים
געגועי רבים
וראשי מלא שנים
|
ראש צפעוני אשה
רשרוש פעמונים
|
רוחות האור הלבן
בינות לקרני השמש
נשברות
בין רסיסי מים
|
רוח שובבה שיחקה
עם רעם בינות לעננים
במרוץ סוסים קלי כנפיים
בתוך סופת רעמים
|
הלילה מתחלף בצבעיו
משחור לכחול אינדיגו
שוליו מחווירם בקפלי בגדיו
|
הזמן פיזז
כיתת רגליו
רקד עלפי
|
שכרון חושים
הלמות הדופק
גלי הקצף
בועות חמצן
|
שמיים חיוורים
נתלו מעל הראשים
שמש דום
בעמק האלות
|
שמש חורפית צהובה
הסתננה אל תוך חדרי
|
רק רציתי להושיט
יד ולגעת בך
שנתך שוכבת במיטתי
שמש חורף מתכרבלת
|
השקדיה הנצה
שלל פרחים
אלפי נורות
צבעי כלולות
|
מחאה על העיוורון
על השקר
על צהל לנצח
מוקדש לגינת
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
לאן הולכים
הסלוגנים אחרי
שעוברים מסך? |
|
