|
מוצאת עצמה יושבת מכורבלת בתוך שמיכה מול הטלוויזיה בוהה באיזה
סידרת בלשים
שאמורה להיות מותחת
אבל אותה זה לא ממש ריתק ..
פוקחת את עיניה
מבינה שנרדמה על הספה
|
קול של צעקה העיר אותו
הוא לא ידע מה לעשות
הוא מתקדם לעבר המטרה אך לא יודע למה הוא מתקדם
|
ופתאום משהו טוב קפץ לך לחיים
למה? מאיפה? אתה לא יודע
אבל אתה כבר לא ילד
לא נמשך בכזאת קלות
בכל פעם שהלב רוצה לאהוב
הצלקות עליו לא נותנות לך
|
מראה של בריאה. מה כבר אפשר לחשוב? מה אדם יכול לחשוב? יום אחד
אתה קם קצת יותר מוקדם מהרגיל, לא יודע למה זה קרה. אתה מסתכל
על הזריחה, כמה שהיא מובנת לך, אבל אף פעם לא נכנסת לעומק
הדברים. מה היא עושה שם כל השנים האלו?
|
מה כבר אתה יכול אתה יכול לחשוב שניה אחת בלי לחשוב עליה זה לא
נקרא לחשוב אבל זה כבר מוזר מזמן הייתי אמור לשכוח אותה אבל
היא כמו קעקוע בבשרי אי אפשר למחוק אותה
|
היום כן גם היום הוא יתעורר ללא מצב רוח למה אף אחד לא יודע ?
הוא יעבור משעה לשעה ואף אחד לא יבין למה
אין לו מצב רוח והוא כל הזמן עצבני.
|
הוא מביט בעיניה, אך היא מקרינה רק קור. הוא רוצה לגעת, אך בכל
נגיעה מקבל הוא צריבה של קור. מה עלה בגורלה, מה כבר שיבש
אותה? הרי לפני כן הייתה כולה זורחת וקורנת מאור. מה פשר הדבר
שצרב בה?
|
|
|
אם דרקולה לא
יכול לראות את
השתקפותו במראה,
איך זה תמיד
התסרוקת שלו
מסודרת כל כך?
(סטיבן רייט) |
|
