[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יצחק-צחי מלמד
פעם היה בי 'משהו'

http://cafe.themarker.com/view.php?u=175258

אל היצירות בבמה האהובות על יצחק-צחי מלמדאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי יצחק-צחי מלמדאל היוצרים המעריכים את יצחק-צחי מלמד
ספור קצר הספרן והכלבים  עיתון העיר  21 במרץ 03
ספור קצר "קרניים" ירחון  עיתון 77    יוני 04
טור בעיתון "מקור ראשון" מאי 98

הופעתי בתוכניתה של עדי אשכנזי "מה השטויות האלו"
בעניין של הקראת שירה בפאב תל אביבי יוני 06




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אמונה
"דוס מסריח, הלכת לנקנק בחורות."
המתגרה היה עוזי.
"אני קניתי נקניק."
"בנזונה מניאק, הכוס של הכוס של האמא שלך."
עוזי החל לרדוף אחריו. כחץ מקשת לחץ שמשון על הדוושות עד שהגיע
לבית הוריו.

אורבני
עכשיו הסתובב הנוסע שלנו, וראה זקן לועס מסטיק.

אמונה
מיטל שכבה במיטתה והקשיבה לרעמים. מפעם לפעם הבריק הברק, והיא
חשבה: 'אוך, מה זה?' החדר הבריק שוב, והיא תפסה את תמונת
המראה, הבובה ברכה והבובה שושנה.

התבגרות
צור לכלך אותך, שצור גם ינקה אותך

סאטירה
"שמע מה עשיתי. לקחתי אבנים, שמתי אותם בתוך הנעליים, זה היה
קשה, וכאב לי מאוד בכפות הרגליים, כל צעד שהלכתי היה מלווה
בכאלו ייסורים, שחשבתי שאני נחתך לשניים."
"כמו הליצנים שהולכים על קביים בשוק נחלת בנימין."

זכרונות
"חבר כנסת ידוע הוזמן על ידי מזכירתו לבית מלון, שם, בחשך,
הבטיחה, תזמן לו הפתעה. כשהועלו האורות וכל משפחתו ומוקיריו,
פרצו בשירת 'יום הולדת שמח', נתגלה במערומיו

אמונה
- דניאל, למה קרעת את הכוסות, במה נשתה עכשיו את הפנטה?
- אני לא צמא.

מחלק האוכל בגן מאיר שאל אותי: לשניים, כרגיל? הנדתי בראשי
לשלילה. בקופסת הפלאסטיק נתן אורז עם ירקות. בדרך הביתה קניתי
כמו תמיד קנדומים בבית מרקחת, נותרו לי עשרה שקלים.

הומור
אבל הבנות, חברותיה של רונית, האזינו מאחורי הדלת הסגורה
למשחק. הן הספיקו לחזור למקומן במטבח לפני שחברתן תראה אותן,
וניהלו ב'מקרה' שיחה אודות גברים שרואים בבת זוג תחליף אם.

אגדה
מקס עמד לפני המראה בחדרו השכור בתל אביב, קשר לצווארו את
מטפחת המשי ושרק בעליזות. את המלחמה סיים כמוזלמן, אבל בבית
החולים של הצבא האמריקני כבר סחר בסחורה מוברחת, בנקניקים
פולניים, בשמים צרפתיים ובגרבי ניילון.

היפרדות
ולפעמים, היה עומד סתם ליד חתיכת אבן, ואומר "רואים איזו יצירת
אמנות!"

התבגרות
-לאיזה חייל בצבא תלך, שאלה אותי החיילת.
-לחיל הים. החיילת ליטפה את ראשי
-שתתני לי את מספר הטלפון שלך, או שתקחי את שלי?
-אני חושב שאני יודע מאיפה למד את זה הילד, אמר אבי

היפרדות
היא חייכה כלפי, הפטירה דבר מה, ונעלמה מעבר לכתפיי.
לא הרגשתי כאב.

סמים
נכנסתי בזמן שבעלה, בג'לביה לבנה וזקן עבות, בירך בקול על
החשיש "ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם, הנותן רוח בחומר",
הוא היה חבר הכת של רינה שני, שפתחה קומונה באמסטרדם, ולא
התענין במיוחד לאן נעלמה אשתו.

-"להעביר לך ביצים?"
-"כי עפר אתה ואל עפר תשוב?"
-"כבודו רוצה באפר בשביל הפנקייק?"

אורבני
תאכל סטייק לבן מהמסעדה הכי טובה, ותביא איתך באוטו שתי
שבדיות, אינגה ויונסה. ושלשתכם, אתה השבדיות והדגל, תצאו
מהאוטו, ועל המכסה של המנוע תעמדו ותשירו 'לא בגלל הכוח, רק
בגלל הרוח הנושבת בגבי'.

כשהתחילו הגרמנים בריכוז היהודים בגטו, הייתה גניה בת
שתיים-עשרה. רוזה לוקסמבורג הייתה הגבורה שלה, והייתה לה תודעה
מעמדית חזקה. אותו יום חצתה את ככר השוק, בידה שקית תפוחי אדמה
אותה הוטל עליה לקנות עבור גברתה ובעלת הבית שלה, גברת
קרינסקי.

כמיהה
הפעם היה זה הטיול האחרון. כל ארבעת הכלבלבים נידונו להילקח
לצער בעלי חיים, מלבד כלבה אחת, בובי. באסיפה הכללית של ההוסטל
דובר על כך שהכלבים מלוכלכים ומלאי קרציות, הם היו מכתימים את
הכביסה ונובחים על כל מי שהתקרב למקום

הומור
ביום למחרת ענה יקי לטלפון הנייד: הלו מלאך! אין לי מילים
אלייך, רק שירים, אני מחפש בכיס אחר מטבע, רגע, הנה בא בחור
מניח שטר. היום היא לובשת חזיה ומגפיים אדומים..."

הומור
ידי נגעה בחושך בידה, ואחר טיפסה נועזת יותר אל עבר חזה. היא
ישבה קפואה. לפתע שאלה:
איך מניעים כשהסטרטר במטוס נכבה?
יוצאים ודוחפים, עניתי ידענית.

אינטרוספקטיבי
ראיתי אותה לבדה בטיילת בסערה ביום שישי בערב, ניגשתי והזמנתי
למשקה. הלכנו לחוף התופים, ובין הסלעים ירדה לי. אחר כך הלכתי
לראות את המג'נגלים, היא הלכה לשפשף בחול. טיפות קטנות על פניה
וכאילו כלום לא קרה.

- בכייף הייתי מתאבדת, אבל אין לי דם.
התבלול לא מצמץ:
אם אתקע איתך, תירה בי?

הומור
ד"ר מנגלה ישב בגבו אלי, מרחק עשרה מטרים ממני. גדר מתכת לא
גבוהה שהיוותה בעצם מעקה פנימי בין רציף התחנה בו עמדתי אני,
לבין המקום בו ישב הוא, נחילי אנשים מזדנבים לפניו, חצצה
בינינו.

אמונה
הוצאת זרע לבטלה היא מצווה גדולה, שמחה בכל העולמות, מתרבים
שדים וקליפות, המשיח מתקרב. אני בבחינת משיח, היטלר גם הוא היה
כזה, עישנתי סיגריה בר' עקיבא ביום שבת בצהריים. הרב שך אתה
רשע מרושע.

הספד
היה בליבי על אימי תוצר של רגשות קיפוח (כך למשל, שלחה אותי
לבית ספר בנעליים שחרטומם נקטם, כדי לחסוך בעלות קנית נעליים
חדשות). הייתי נתון בקשיים כלכליים, וסברתי שהיא יכולה לעזור
לי. אימי הציעה הלוואה חלקית לטווח קצר, וגם אותה התנתה בביקור
בשעורי תורה...

היפרדות
-איך את יודעת מתי את לא אוהבת מישהו?
-קליינט רגיל מתי נוגע בי בלחיים אני לא אוהבת
-מה זה אהבה?
-מרגישים אחד בשני והוא כמו נסיך בשבילה, כל מה שחושבת עליו זה
עננים, גם אחרי שהולך.

אהבה נכזבת
עיסוק לא סקסי הוא טיפול בקשישים; מורה וגננת שיצאו איתי אמרו:
חמלה, נערת היי-טק, לא רצתה לצאת איתי, ושאלה בטלפון: אתה גם
מנגב? החבר הקודם שלה היה רופא. את בונים אלתר אין צורך לנגב,
לפעמים אולי קצת את הפה, אבל הוא עושה את זה גם לבד. ובכן,
יצאנו יחד לשבת על

קונספירציה
חיכיתי למונית שרות

עליתי על קברה של מנוחה, וחרטתי על המצבה בעט הלייזר הפטנטי
שלי את מספר הטלפון. יחד עם מספרי הטלפון של: שגית 3425354,
גלית 9707498, פזית 7609368, רווית 9076542, חגית 8490399,
וכרמית 5840987 ; כולן שגויות.

משל
אהרון שלח לפתע את ידו אל עבר חזה. הבחורה פלטה כשהיא מבועתת:
"I've got to go, my sister is waiting for my", אהרון חזר על
המשפט כתוכי. עכשיו שלחתי אני את ידי לעבר חזה, שוב אמרה
הבחורה את המשפט אודות אחותה. עכשיו חזרתי עליו אני. אהרון שלח
את ידו אל בין רגל

רצה המקרה, ולקפה הגיעה אותו יום משוררת חדשה שהאמינה בהיותי
גיי והתמשמשה איתי. שלהבת ישבה ממול כשהיא בוערת מקנאה.

הומור
חדר האחות היה פנוי, הם עלו על המיטה.
היא הפנתה לו את גבה, וביקשה שילטף את שיערה. רק ילטף.
היא לא מחתה כשהוא ירד לגבה, ונצמד לישבנה.
אבל כשהעביר את ידיו לשדיה, החזירה אותם בכעס.

אגדה
היה היה מנגן-במנדולינה, ולו אשה בוגדת. לא ידע המנגן מה
לעשות לה, אך כשהתעצב אל לבו בגלל תזנוניה היה יוצא לשדה ושופך
את נפשו בנגינה על המנדולינה

פוליטי
המיצגן קטן הקומה דוד זכות עמד בתערוכה. והביט באנשים שניסו את
יצירתו החדשה, קביים מגביהות עשויות פס מתכת כשהוא מכופף בצורת
האות V ברוחב כף הרגל, ומתארך לשני הצדדים עד גובה המתניים.
-'וי, ויקטורי, נצחון, המגבלה מסמנת את הנצחון'

והוא הציע שנשתין יחד על הגדר...

סאטירה
מתמלא האוטובוס מחוליתו, והאיש קם ממקומו, ומוסר אותו לאלמונית
צעירה וחשופת גוף שעלתה בזה, ובשעת מעשה נלחצים איבריו אצלה,
והולך ועומד בין המושבים, וכל אותו זמן מתקרב קרבה יתרה אצל
נשים.

אגדה
הוא התעורר מהחלום, שלח ידו אל הטלפון, וחייג את מספר הנייד
שלה.
היא לחצה על המקש הירוק, ואמרה לתוך השפופרת:
-אני לא לובשת כלום מתחת לשמיכה, יריב. הדלת פתוחה.
בסלון הספיק להחלץ ממשקפי השמש.
בחדרה נכנס ואמר:
-אני דלוק עלייך, ראסטי.

אהבה
בכספי מענק השחרור שלה, שכרה שרון חדר בדירת שותף, והציבה בו
מיטה זוגית. כך עזבה את הבית לטובת העיר הגדולה. בלילה הראשון
ישנה באלכסון, מחבקת את הדובי שלה שסחבה כל הדרך מגן הילדים
ועד הצבא

כשעבדה בחדר הסתכל בה, והתייחם שוב.
אני מיד גומרת.
החדר הבריק מנקיון, והוא שב והלביש את הגומי הטבעי על אברו.

מקאברי
נסעתי באוטובוס, לידי ישבה נערה פיליפינית. פניתי אליה בהצעה
לעבוד במשק בית אצלי, היא אמרה שהרשיון שלה הוא לסיעוד בלבד.
הצעתי לה תשלום נדיב וקבענו. כשהגיעה אמרתי לה כי אני רוצה
לראות אותה בעבודתה תחילה, הצעתי לה בגדי עבודה משלי.
הפיליפינית הלכה להתלבש בחד

סאטירה
-"יש לך חמישים שקלים כדי לקנות כדור לילדה?"
-"תני לי נשיקה בתמורה"היא נשקה על לחיי.
"התכוונתי על השפתיים"היא הססה ונשקה על שפתי
"ועכשיו עם הלשון". דמעות עמדו בעיניה

זוגיות
האישה הצעירה נקשה על דלת הבקתה. היא הייתה לבושה מערבית עם
חצאית קפלים מעל מכנסי טריינינג, מעליהם חולצת צמר, ובידה
החזיקה בשיחון עברי-הודי.

הומור
הניגוד בין האישה הגאה והתנועה המגוחכת שעשתה גרמו לו רצון
להסתלק משם, אך במקום זאת הוא נגש אליה.
-השלום לך, נסיכת השלג!
היא פרצה בצחוק.
-שלום, גם שלום ללבן בן בתואל.
רק אז הבין שהיא מתבדחת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
נעזר במקל הליכה
מעביר סחבה על הרצפה

אינטרוספקטיבי
"טוב לוכד ברוחו
מבועל חסידו"
משלי הומו קוסאמו


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זכרונות
לא ידעתי מיהו או מהו דויטש, אבל פרצתי בבכי פנימי. דובר על
אבי שלקה לאחרונה בעשיית מטלות פיזיות פשוטות, זמן מה קודם חלה
במחלה ממנה מת מאוחר יותר, אבל הבדיקות עדיין לא גילו את
הבעיה. אפילו הרופאים לא ידעו להסביר את הבעיה.

התבגרות
"איך הכוס שלה, מסריח?", שאל רפי, שכני לחדר.
"תסניף". הבנים האחרים קמו ממקומותיהם והצטופפו אחרי בתור.
"אני מתערב שלא הגיע לספוקה", קבע אחרי שנטל שתי שאיפות אוויר
נקי ואחת ארוכה, מאצבעי שעדיין היתה רטובה.

היפרדות
בדרכנו לשער הבקום, כאזרחים, שוב הצטלבו דרכנו, והוא הציע
שנשתין יחד על הגדר.


לרשימת יצירות התסריט החדשות
דרמה
יקי
אמא שלי, כשרציתי לעזוב את ביתה, הלכה לכל המקומות בתל אביב
בהם תליתי מודעה "דרושה דירה" ותלשה אותם.

קומדיה
טרם מצאתי את עצמי במזרח, ונסעתי לרב
פחות מכלום של שמץ תינוק בזנב
תגידו אתם: מה אני עושה כאן עכשיו?
מזניב (מלעיל צ.מ.) הירח, דלוק גם הכוכב.
(בית חוזר):
תגידו אתם: מה אני עושה כאן עכשיו.
מגניב הירח, דלוק גם הכוכב.

ארוטי
יקי שולח יד לתחת שלה:

כוסית
מה זה? התחת שלי הוא רכוש ציבורי?

תסכית
זבן
מליון אלפיים ושש שקלים, ושמונים אגורות


גבור
עם מע"מ או בלי מע"מ!

מקבר
הייתי סדרן בסינמטק של לונדון.
ופעם התיישבתי על הכובע של צ'רלי צ'פלין

קצר
אנחנו לאכול ברויט מיט קנובל
(לחם מרוח בשום), להחזיק שיח'לה מיט
דער הנד (להחזיק נעליים ביד) בדרך לבית
ספר שלא יתלכלך הנעל.
עכשיו תור שלך עס חצץ מיט נסורת
(לאכול חצץ עם נסורת) במילואים
וקונה סנדל חבלה לשדה מוקשים


לרשימת יצירות הנובלה החדשות
מיטל חיפשה בתיקה אחר מפית טישו.
"מיטלוש, הנה, קחי."
חנית, העובדת הסוציאלית השנייה במשרד, הגישה לה את גליל נייר
הטואלט, וצפתה בה מוחה את דמעותיה.
"וזה לא בגללו, שאני בוכה. אבל איך הוא היה יכול להיות אטום כל
כך."


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
עשיתי הסכם עם בחור אחר שרצה להתחיל עם בנות. כשהוא יעלה
למונית, ותשב כאן בחורה -
אני אפתח בשיחה, על מנת לתת לו אפשרות.

אני רוכן על גופת טפלוב. הוא מחרחר חרחורי מוות, וקורא לעזרה.
אני צועק אינסטינקטיבית 'חובש'. במרחק של עשרה מטרים ממני,
חייל גרמני מכוון את נשקו אליי, אני מכוון לטפלוב, ואיני מסוגל
ללחוץ על ההדק, ידיי אינן נשמעות לי. אני מצפה לירייה הגואלת
שתפגע בי...

הוא היה הומו לאטנטי, ומעט הנשים שהכיר בחייו, כולל אמו
ואחותו, הצטיירו לו כמין חידה שאם יפענח אותה, ויכניס בה סדר,
יזכה לאהבה המושלמת.

את הכיפה אוריד במי הניאגרה
די עם החרא -
לידי -"כפרה".
נחוץ זין
מלבד זה- אין.


לרשימת יצירות המחזה החדשות
סאטירה
הדמויות:
אדון - אדם מבוגר ועשיר.
נרקומן - רזה ולבוש קרעים.
גשם יורד, לילה, כספומט עם מחסה.

סאטירה
האשה קמה ממקומה, תופסת את הגבר בצוורונו, ואומרת לו:
יה בן זונה, מתנאק, הכוס של מי שהביאה אותך לעולם חריאת.
הגבר עומד משותק מפחד, מתחיל לבכות בכנות, ומתחנן

דרמה חברתית
שניהם עוברים להסתכל אט אט אל השני, מסג'יסטית מביטה בארנק של
הלקוח, הלקוח מביט בנרתיק הכינור של המסג'יסטית, מסג'יסטית
לוקחת בידה הארנק של הלקוח, הלקוח מעביר אליו את הנרתיק
לכינור.
מסג'יסטית פותחת את הארנק לרווחה, מראה לקהל שהוא ריק.

ביום שחשבתי שהיא מתה
קרעתי
דעתי נטרפה

הם אומרים: מתה - לא מתה
אתה משתגע
אתה צריך טיפול
עם זנב של חתול

סאטירה
(קלוז אפ בין הרגליים של המנחה. רואים קצת ביצים, המצלמה עולה,
המנחה יושב ברגליים משוכלות שיכול גברי. והלאה, מחזיק ביד חכת
דיג פתוחה).




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
הפסקתי לעבוד



ההיפראקטיבית
פסיבית


תרומה לבמה





יוצר מס' 25668. בבמה מאז 16/11/03 21:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליצחק-צחי מלמד
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה