[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איזבל לארן-ורסיין
חפשו, חפשו שוב
ואז תתחילו לחפש מהתחלה

 
איזבל לארן ורסיין


אל היצירות בבמה האהובות על איזבל לארן-ורסייןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי איזבל לארן-ורסיין

11.2016




לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
רכון ראש אל תוך בטני
ומרפרף בעיניו
ומושך לדחוף

הרהור
אני ארון סגור
עבור
כל
מי
שמחליט לנסות
ואוזר קצת אומץ
ומתנצל כששואל

זכרונות
משחקים על שטיח
עליו מודפסות קוביות
לבנות ושחורות
שחורות ולבנות.

כאב
הרוח הזו,
הצוררת
יש בה הכול,
ואין בה מנוחה.

פעמוני אוטו גלידה
מבטיחים באוזניי שישובו
גם מחר

כאב
והם צורחים פתאום,
דמעות מדממות,
מכתימות בד
בעצב.

הרהור
בשבילי
זה עוד חלון הזדמנויות
להישכח בו,
להתפספס

אהבה
כל מה שנלגם,
על הים.
בלי יד ענקים
שתהיה זדונה או בוטחת

זכרונות
לא רוצה לחזור.
אל אותה הרגשה,
ידועה ומוכרת, ואותה
מצגת חיים עלובה,

בדידות
ג'ק מסתתר מאחורי
שפתיים תפורות,
עניבת פרפר,
ומדים של רב-מלצרים.

אכזבה
מי אני שאחליט, באיזה צד לחיות,
הרי אדם הוא רק אדם.
ואני - קצת פחות.

מצב
לא בסמטה חשוכה
לא לבד,
אלא, כשכולם מסביב
והשמש מכוונת

זכרונות
ולהיעלם אל קטע זמן
שאין בו התחלה או אמצע.

סוף דווקא היה.

זכרונות
הם מכופפים לי את היד,
ואני מיישרת.
שוב מעקמים,
שוב מתקנת

הרהור
זו אני
שמנסה להתענג
על כל חיוך שלא באשמתי.

הרהור
נתפס לי בכוונת
נער המתעטף בפרוטות לחמו,
ומציץ על ההיא שעל הבמה
והיא כל כך ידועה ומוכרת.

קצרצר
ואמתין בגפי
עת יפלו האפורים הארורים

הרהור
המחסניות שלי מלאות במילים
שהייתי רוצה להגיד לך.
מנסה לרוקן, למלא בשתיקה.
אבל זה שואב אותי.

בדידות
השתקפותי תיחשף
רק כשיגיע מבטי
לשמיים.

אהבה
ואותה חתיכת שמיים
ניבטת מהחלון בכל בוקר
ובזכותה אני אני

הרהור
חשבתי לא פעם לאן הוא נודד בלילות
הרי לא יכול להיות שהים נאמן ומסור כמו שנדמה
והוא אינו מטייל לבדו לעתים.
אולי הוא נשפך אל שעות אוהבות

וידוי
רוכנים אל הנהר
והשמש שורטת אותי
בצידי עיניי
מלאי כפות מים

בדידות
וכשנמלטתי מצלי שלי
ברחתי אל החדר

זכרונות
האם התלבטתי
או רק ידעתי שני צדי מטבע
ששרק תוך נפילתו-
בטוחה על הצד העצוב

אהבה
סימפוניות של פרחים
יתפוגגו אל עיניי
ימאיסו את עצמן עליי

זכרונות
בעמדי,
מול החלון המטונף
ממלמלת

גם אני ניסיתי פעם לשיר,
ולא נותרתי אילמת.
אבל נזרקתי חשופה
כמו ניצרה מושלכת.

וידוי
בצחוק מאולץ
ורסיסי זכרונות-
גם לכשגדלתי
קטונתי.

כעס
שעונים על שולחנות ונעשקים,
מפאת קוצר הזמן

מצב
בינו לבינו היה חליל צד
וגדל ולמד,
שבאימון קדחתני
יצמח עד צמרות העצים

הרהור
משהו שם מתערבב לי.
אני אבדוק את האותיות הקטנות
של השורות האחרונות
בין כל המשקאות הזרים.

ייסורים
נמצאתי כאן
על מצע לחישות
חלושות

הרהור
לו רק היית יודע,
שיש לי גישה בלתי מוגבלת
אל המחשבות שלך

שואה
אז אדע להבדיל
בין קרעי שמים,
לאדוות הים.
ואראה את האור כי טוב.

הרהור
אולי בגלל
שבעת ההיא, הרחוקה -
היית כל כך בלתי מושגת,
אולי דווקא בגלל המרחק

ערפילי
אולי זה אותו
עץ זקן מסכן
המפורר עליו באלגנטיות

זכרונות
את הבוקר של מחר
יפתח לי ספל קפה,

פוסטמודרניזם
ההיא שלא ידעה,
שלא רצתה לדעת.
שלא רצתה לגעת

אמונה
נצנוץ של שבר
עקב של מושג,
מדוע דווקא אליי

בדידות
יושב על הספה הלבנה ושותק
כמו לא יודע.
ושותק.

בדידות
בין יום לצהריו האפורים
עדיין לאט,
וכבר לא יודעת
מה צריך ליפול.

הרהור
ואני,
כמדלגת ביניהם קצת אקפוץ,
קצת אבין
שליפול אל בטנם זו לא המטרה

אכזבה
ואז הוא ישוב אליי,
קוטלת הקנים שלו.
מתאמץ ונזכר שלא
להדס ברגליו.

געגוע
אני מתרצת וקופצת
בין שברי זכוכיות
בקלילות שכמעט בלתי נסבלת
ואנחנו שותקים.

געגוע
שבויה
ברחמיה שלה ונרתעת
מהפחד וגלימתו
על צורותיו.

הרהור
פרקי ידיי
קשורים
אל קרסוליים
ובעמידה כנועה זו,

אהבה
ממרומי גילי המופלג,
מצחקקת בלעג
בהתנשאות ידועה לשמצה.

הרהור
לגמתי מספל הסקרנות
ונחוור לי
כמה שנחוור לי
שהם לא רואים בי אלא
בובת ראווה

זכרונות
אורב
מפיל גופי
על יצועי.
מדביק לשונו אל חיכי.

זכרונות
רק שנים אני זוכרת,
מונה את מספרן
מהסוף להתחלה

געגוע
לוקח אותי, דמעת הזקונים
אל חיקו החסר

הרהור
זה בורח ממני
כמו נחל בין אצבעות
של כף יד מהססת.
בריצה קלה שלא ארגיש ולא אשמע
זה נרתע ממני.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
טבע
אל היצירה
מצלמה של סלולרי נאמן

שקיעה וזריחה
אל היצירה




אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
"כיכר העיר
התפוצצה
מאנשים"
"עזוב בוא נלך
לבמות חדשים?"

לא הצליח לי
הפעם


תרומה לבמה





יוצר מס' 77456. בבמה מאז 8/8/07 9:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיזבל לארן-ורסיין
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה