|
הבטחת לי שתחזור.
הבטחת לי שתשתוק,
הבטחת לו להשאיר את הכל מאחור.
|
שלג לבן היה יורד מעליי.
אם הייתי שם,
לא יכולת לפשוט את בגדיי.
|
שוטה שכמוה, יצאה לחפש אחר בעלה.
השאירה אותי לבד לשמור על הבובה הקטנה,
התלויה לה על חבל דק כבר שנים,
|
מחייכת למגע שפתייך המלטפות כל איבר,
אתה לא מפספס פיסת עור מגופי,
מפשיט את בגדיי ובוהה בגוף נכנע,
|
כל המסע שלי התחיל.
בבוקר אחד קריר כרגיל,
אספתי כל חפציי בתרמיל.
|
חשבתי את אותו הדבר,
הרי הייתי שם כבר.
אבל סימני הדרך לא ברורים,
|
פתאום הכל נהפך הגיוני,
אפילו פיגוע המוני,
כל עוד זה לא אני.
|
אני רוצה להיות במקום שהוא לא כאן.
אבל את מחבקת אותי בלי לעזוב.
רוצה לצרוח עלייך שתתני לי ללכת,
אבל דמעה חונקת את גרוני.
|
ואני אינני יודעת, עם איזו זונה שכבת בהעדרי.
מתכסה בצל גופך השועט מעליי כמו נשר אבוד.
בוהה בעיניך ותוהה אם עוד רוצה אותי אתה,
|
עטפת את גופי באופורית סמים,
השקית את דמי במי שיכורים.
שיקרת את כל מה שנשאר אמיתי,
ויחד עם זה שיקרת גם אותי.
|
לא אומר כלום אם ראית אותי בוכה,
וגם לא צוחקת ושמחה.
נכון שראית אותי קשה ועצבנית,
וראית גם שאני יכולה קצת ביישנית.
|
ממי אבקש סליחה?
אני מבקשת את סליחתם של,
אשר דרכתי עליהם בדרכי אל האושר,
|
יש שם מישהו בכלל? יש הבנה?
אני תוהה אם בכלל את רואה מה הולך שם בפנים.
או שעדיין עסוקה את בדברים אחרים?
|
|
|
חשדה בהם.
עז רדוד מוצא
אנאגרמים לבמה
חדשה.
|
|
