|
הם שקועים בתוך מיטות רחבות ידיים
גופיהם המצומקים, הכמושים,
קבורים בציפות מעומלנות ורכות.
|
אני משתהה ופוגש במבטה
העלוב והחודר.
נתפס בקרסים של תחינה,
מסתבך ברשת של חמלה.
היא מתרפסת, מבקשת, דורשת
את שמגיע לה,
שולחת יהבה לתוך כיסי
אל לבי.
|
|
|
זה לא מה שאתה
עושה, זה מה
שאתה חושב
שאחרים חושבים
שאתה חושב שהם
חושבים שאתה
חושב שהם חושבים
שהם חושבים שאתה
עשה |
|
