[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איוון בליבית
תן לי כוח לשכוח את מה שאני זוכר, ולזכור את מה ששכחתי.

ICQ 335414397 335414397
אל היוצרים המוערכים על ידי איוון בליביתאל היוצרים המעריכים את איוון בליבית
יליד 1985
פובליציסט בהעיר

"בעיה היא הזדמנות בתחפושת" - אדאמס.

''בוודאי שאתה אינדיבידואלי - כולם כאן
אינדיבידואלים''
בריאן כוכב עליון, מוני פייטון.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הבעיה עם אנשים שמנים היא שאין להם אמות מידה. הם אוכלים הרבה,
או מעט. הם ישנים הרבה, או מעט. הם לעולם לא יוכלו לנקוב במספר
השעות המדויק שהעבירו בסיטואציה מסוימת, ותמיד ינסו לשלוף
ממגרות הזיכרון המאובקות ביותר איזשהו קנה מידה שיאפשר למצב את
התשובה כ''הרבה''

היא הלכה, הסתובבה. כמו שקית ניילון שמתערטלת סביב עצמה,
מתחילה בנקודת איקס ומסיימת בוואי בצדה השני של העיר. כבולה
למשבי רוח אוביקטיביים. היא מעולם לא חזרה.

משל
בבוקר יום ראשון, ה-11 לחודש שבין דצמבר לינואר, הלכה ופרשה לה
כנפיים השמועה על אנשים שמסוגלים לעוף. ואכן, שמי העיר מ'
עוטרו זה מכבר במספר בעלי כנף גדולים מן הממוצע, אך המוחות
הריאלים שבחברה פטרו תעלומה זאת בעונת הנדידה של האלבטרוס.

ארצישראל
הבוקר היה גשום לחלוטין, ובאוטובוס נמצאו באותו הרגע ארבעה
אנשים בסך הכל. כשגשום, אנשים לא יוצאים מהבית.

ייסורים
מה אני בלי מה שהייתי עד עכשיו? קולר של כלב בלי הכלב עצמו. אף
אחד לא יצא ויוליך את הקולר של הכלב לטיול, כשאין כלב שיעטה
עליו את הקולר. ניסיתי לשכנע את עצמי שככל שארחיק כך ייטב...

אוטוביוגרפיה
גלינג גלינג. גלינג גלינג. רעם צלצול הפעמון בחמש בבוקר.
הצלצול המקוטע חדר בקושי מבעד החלון, המכוסה כפור עבה, ונדם
כעבור מספר רגעים: היה קר בחוץ, ולשומר לא היה חשק לצלצל יותר
מדי.

הסיגריה השאירה בפה טעם לוואי מדכדך יותר מתמיד, הקפה היה חזק
יתר על המידה והסוכר לא הספיק בכדי להפוך את המר למעורר, ודבר
המאפה הקטן, שהיה תמיד שכיית החמדה של הבוקר שלי, היה דביק
וחסר טעם.

משל
האיש לא נגע בטבק אף לא פעם אחת, ומעולם לא קירב אל פיו נקניק
שינקן טרי על פרוסת לחם מרוחה בחמאה. כזה היה, אדם סולידי, מן
היישוב, אך עם זאת, אחד שעתיד גדול לפניו.

משל
רק בעיה אחת הייתה לו לדני, היו לו שלוש עיניים.

מוסר השכל
ובכן, אני מת. אף אחד לא יודע שאני מת, אבל אני יודע. עולם
כמנהגו נוהג, בעוד אני מת. ההלוויה נערכה בבית קברות קטן
וסודי, ללא מוקירים ומכרים. רק השמש שנשא עליי תפילת ''מושיע
ומגן'' נכח בהלוויה לצד הכורים ועובדי בית הקברות.

אלגוריה
''אנדריי...הוא מכר טוב שלי, הוא בן אדם טוב'' ענה אלכסיי,
רועד, מבקש להדליק את הסיגריה שהניח זה קודם הבלונדיני בקרבתו.
''אתם...אתם...זה בסדר, נכון..'' גמגם אלכסיי

מלאכים אלוהים והשטן
''תקשיב - הוא פתח אגב חירחור קצר - הכל כאן בית משוגעים אחד
גדול. אני יודע שאני אמור להתקל בפסולת, סליחה, בחומר האנושי
הזה מעצם העבודה שלי - אבל זה פשוט מוגזם.

בום בום בום בום בום בום. קפצתי מוכה תדהמה והתרווחתי לאחור על
כסא הנהג, מנסה להבין מהיכן בדיוק זה נחת עליי. מבעד לסבך
הטיפות שהלכו וניקוו על החלון הימיני לא הצלחתי לראות את מקור
הרעש. פתחתי לאט את החלון, מעט חושש, והיא הופיעה מולי.

כן, כן, אני יודע, אמרתי לו, ברוסיה סבתא שלך הייתה מערבבת את
זה עם דם של ילדים נוצריים קטנים והייתה קוראת לזה הפרוטוקולים
של זקני ציון.

ייסורים
''תלך תביא סיגריות''.
''לא נראה לך שעדיף לא לעשן לידו כרגע?''
''מה זה משנה? הוא הולך למות בכל מקרה, לא?''
''כן, אני מניח שאתה צודק''.

אמא שלי היא אשה ישרה. אפשר ליישר סרגל לפיה. היא לא הייתה
פוגעת בפשיעה גם אם הייתה נופלת מחללית לתוך כלא מעשיהו.

גלגל''צ מדווחים על עומס בכביש תל אביב ירושלים. בחייכם. הם
עוברים ל''התחלה חדשה'' של בנזין ואני מצטער שהחופש לא קרא לי
למקומות פרודוקטיביים יותר מאשר לכבישים. גם לכל רמזור תקוע יש
התחלה חדשה של שעמום נורא

אלכס הגיע ליחידה מאיזו פלוגה של הנדסה קרבית בצוקי עובדה.
הידע המקצועי שלו בא לידי ביטוי בעיקר בפירוק צנצנות קפה מנשקן
ובסיפורי הווי היחידה הקודמת כמו זה על החייל שהיה דוחף את
האצבעות הקטועות לתוך תעלות האף בראיון עבודה באזרחי כדי
שיחשבו שהחצי השני חופר בס

מוסר השכל
''סיבת המעשים הרעים היא רצון רע, אבל לרצון הרע אין סיבה. שכן
רצון רע נעשה רע כשהוא זונח את שמעליו ופונה אל שמתחתיו, לא
משום שהדבר שאליו פנה הוא רע, אלא משום שעצם הפניה היא רעה''

מיד החלה מתרוממת מן המיטה, שמיכת הפוך נשמטת מעל גופה הערום
ומעל גופה נתגלים סימני שפתיים ונשיכות רבות. נרעדת מהמחזה
המבעית ניגשה מהר אל הטלפון והתקשרה מזועזעת אל חברתה.

בלשי/מתח/ריגול
אני שונא את הבן זונה הזה.
אם הייתי יכול...רק אם הייתי יכול...הייתי הורג אותו. מה זה
הורג אותו...רוצח אותו. מבתר אותו ל-12 חלקים שווים ומאכיל את
עופות השמיים ב-שס"ה גידיו ובכמה נימים שלא יהיו לו.

חל

מוסר השכל
באותה עת יצא רדומיר סרניצ'ק, ראש ממשלת צ'כיה, בהצהרה לאומה
ששודרה בכל כלי התקשורת:
''האומה היוונית באה עלינו לכלותינו. ממידע שהגיע לרשויות
הביון של צ'כיה נודע בבירור כי הצבא היווני הסיט את כוחותיו
לכיוון הגבול הצפוני והוא מתעתד לצאת למלחמה כוללת...''

עכשיו תקשיב טוב. עד היום, במשך אלפי שנות היסטוריה של איוולת
אנושית הדבר המשונן והחד הזה בקצה שימש עילה להומניסטים
צמחונים לתהות על קנקנה של הכוחניות האנושית בכל הקשר לשחיטה,
טבח וציד של חיות מסכנות.

פואנטה
הרי מה הוא ''פרדוקס'' אם לא אי יכולתה של החברה לקבל את זה
שישנם בתוכה יוצאים מן הכלל. ומי קבע מיהו היוצא מן הכלל? מהו
''הכלל'' עליו אנחנו כל כך מקפידים לשמור בדמות מסגרות, נורמות
ודעות קדומות?

רציתי לפרוץ לכביש הסוער, לשכב, לצעוק שאתן עבורה את הכל, לגחך
ולצחוק בביטול לקשיים ולתכתיבי הסביבה.

במסגרת עבודתי כעיתונאי בעיתון ניו יורק טיימס, לא מדובר
בעניין של מה בכך - עיתונאי מערבי מעבר למסך הברזל, במטרה
להאיר באור קצת פחות קודר את מחנות העונשין ואת משלוחי האסירים
ששמם יצא למרחוק.

לחצתי במהרה על דוושת הגז והסובארו 84 המקרטעת קיבלה מבער של
פרארי שומאכר- על יציאה כזאת מהמקום היו מפנטזים בקבינט לקראת
פינוי ההתנחלויות.

פוליטי
אני וב' חברים טובים, שלא תבינו לא נכון מפתיחת דבריי. על אף
כי אנחנו נפגשים רק אחת לכמה שבועות, התפתחה בינינו מערכת
יחסים רצינית שהייתה מפרנסת וודאי מספר פרקים מכובד באופרת
סבון לו נמצא המפיק עתיר הממון שהיה מתעקש להסריט אותה.

ייסורים
''איייי, שמישהו יביא את הספריי! -צעקתי, מכה בעוצמה בכף ידי
על הרצפה כמו טובי השחקנים בעולם - נפצעתי!''

אם היית נייר טואלט הייתי מתבייש לנגב בך את החרא שלי אחרי
שלושה ימי עצירות. אם היית ג'וק לא היית ראוי לסוליה של נעל
הבית הקרועה והבלויה ביותר, טמבל מטומטם.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
העשן המיתמר מהסיגריות המעוכות למחצה במאפרה והבירה האסטונית
שקניתי ב-5 שקל נותנת לי להרגיש כמו ארנסט האמינגווי על הטיוטה
של ''הזקן והים'' בבאר של פדופילים בהוואנה.

אהבה
להיות חופשי זה להיות מסוגל להבין שכמו ירח ושמש, אנחנו צריכים
להתקיים בנפרד.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
נרדמתי וספרתי כבשים.


לרשימת יצירות המסה החדשות
אי אפשר שלא להעריך מאפיונר שמגיע לגיל בו מכירים מקרוב את
השילוש הקדוש של התקף לב-שבץ-כסא גלגלים. מדובר במקבילה של
עולם הפשע לכוכבת פורנו שעוסקת בתחביב נעוריה גם בגיל 50. לרוב
זו טעות של התעשייה, אבל לפעמים, זה סתם מחסור במתחרים.

מדינת ישראל משבחת את עצמה לרוב על היותה המדינה הדמוקרטית
היחידה במזרח התיכון. תרבותה הפוליטית של ישראל מתברכת בדיון
פתוח ורחב היקף על מרבית הנושאים הקשורים במדיניות ציבורית
(בענייני ביטחון ובנושאים אחרים), עם יוצא דופן אחד- מדיניות
הגרעין של המדינה.

אם היום ילדים קטנים הבועטים בכדורגל חושבים בעיקר על הכסף הרב
שכשרונם יכול להביא להם, בעבר אותם ילדים נהגו לחשוב בעיקר על
התהילה ועל היוקרה המקצועית המצפה להם במידה ויממשו את חלומם -
להיות שחקני כדורגל מפורסמים.




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
להתקשר לחברה
שלך באמצע הלילה
כדי להגיד לה
כמה אתה אוהב
אותה ולגלות
שאבא שלך מתקשר
בקו השני לשיחות
ארוטיות.




מתוך "דברים
שאתה לא רוצה
שיקרו לך אם אתה
גר עם ההורים"


תרומה לבמה





יוצר מס' 43213. בבמה מאז 6/11/04 11:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיוון בליבית
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה