|
איציק שפיציק, הוסיף את ה(יאצק) לאחר שמתחזה אכזר
גנב את שמו המקורי.
איציק מפרסם את יצירותיו למען לא ייעלמו מהשטח לאחר
התנסות רעה עם מחשב אכזר.
איציק לא אוהב דברים אכזרים.
חתונות בדר"כ הן זהות. לא הייתי בהרבה חתונות, אבל עד כמה שאני
יודע תמיד יש את המשפחה שמקבלת את כולם פנימה, את הדוד השיכור,
את הבורקס עם הרוטב פטריות ואת האשה שתמיד תעיר כמה שהבורקס
הזה משמין.
|
הכל היה יכול להגמר ככה ואז הם היו הולכים, אבל אז אלי הנביא
החליט לקרוא לשטן הומו. השטן התקרב אליו קרוב קרוב ושאל אותו
בשקט: "איך קראת לי?" סילביה מיד הצילה את בעלה לעתיד ע"י
בעיטת קונג פו מסובבת, שלמדה בזמן שעשתה את הסרט "קונג פו -
כשבלונדיניות פותחות".
|
היינו יכולים להסתדר לא רע, אבל כשהלכנו ברחוב מישהו בשם דני
נדבק לויוי ואמר שהוא פשוט אוהב זרות. מאז כבר לא יכולנו לעצור
את זה: גידי נדבק לדני מסיבות שהוא לא רצה לפרט, שוקיעלמה
נדבקו אלינו בקריצה שלא השתמעה לשתי פנים, ולפני שידענו היינו
כוח מוביל בארץ.
|
כשיצא בהפסקת הצהריים לקנות כריך טונה, בדוכן הסנדביצ'ים
שבפינה, ראה את השטן, עשן יוצא מנחיריו ועוטף את גופו ושיניו
נוטפות דם. הוא עמד באמצע הכביש והודיע לכל העולם, בעזרת
מצלמות הטלוויזיה שהקיפו אותו, שחיכה שנים רבות כדי להשתלט על
היקום ולחסל את אלוהים.
|
רצנו לאורך סמטה קצרה, בסופה נעצרתי ונשענתי על ברכיי להסדיר
נשימתי - שנים של ישיבה יום-יומית מול המחשב דרדרו את מצב
הכושר הגופני שלי לרמה נמוכה במיוחד - ובפנייה הבאה ראיתי את
האיש השמן נשען על קיר, עושה בדיוק כמוני, מסדיר נשימתו. ככל
הנראה שנים של אכילה לא
|
"תעזוב אותי בשקט, המעגלים שלי שורפים, תן קצת להתאוורר". יוסף
צרח צרחה קצרה וקפץ בבהלה מכסאו. יוסף לא ידע מה לעשות, המחשב
מעולם לא דיבר איתו לפני כן. יוסף פנה למקום היחיד, שהכיר
שיכול לעזור לו.
|
הבנתי שיש לי עסק עם סוס רצחני ומטורף, הבנתי שאין לי ברירה
ועליי לעשות את הבלתי נמנע.
"מה אתה בוכה?"
"השתלטת לי על הבית."
"אה, נכון."
"תצא לי מהבית!"
"לא רוצה."
|
כבר כשהגעתי לחדר ההמתנה של החיים-שלאחר-המוות, הבטיחו לי
שלחיות בלעדיה זה לא המצב הקיומי הכי גרוע - והוא שמור
למתאבדים כמוני, כדי שנחשוב פעמיים לפני שננסה לברוח מהחיים
שאלוהים ייעד לנו.
|
וכשיורדים למטה אנחנו רואים את תמונתך תלויה על הקיר, לצד
תמונות של כל הנופלים, ומתחת לתמונה כתבה ובה חברך הטוב ביותר
מספר עליך, על איזה אדם טוב היית. אני מתבייש לומר שלפני שזה
קרה לא ידעתי כמעט כלום, היית חבר טוב ובקושי את שם משפחתך
זכרתי.
|
אבל היו את אלו, המעוכות קראו להן, אשר לא התרוממו. הן פשוט
נשארו שם, מעוכות על הרצפה ולא מוכנות לזוז, פוחדות לזוז.
|
ככל שעבר הזמן, חיוכו השובב הופיע לעיתים רחוקות מדי, וכשהופיע
לבסוף הצליח רק להרגיז אותה. מסאג'ים לא היתה מבקשת ממנו, כי
גם כשביקשה היה נדמה לה שהוא עושה אותם רק מתוך הכרח, גם אם
נשארו טובים כבתחילת הקשר. את הנקודה בצוואר מזמן הצליח לאבד,
ורק היה ממלא את צ
|
אספר לך כיצד השוטה היה מחזיק את ראשה אל חזו ומנחמה שעה
שהייתה עצובה, מצחיק אותה עד שהייתה שוכחת מצרותיה ומחייכת את
חיוכה המקסים לעברו.
|
וככה גם שוקי הצטרף לחבורה. לשוקי הייתה חברה חדשה, הדס, שהוא
הבטיח לנו שהיא בתולה אז הוא אמר שהוא יביא אותה ואנחנו הסכמנו
שהוא יצטרף אלינו כשנשחרר אותו, את השטן.
|
-לא בדיוק. בשלב מסויים, לפני קצת יותר מ 2000 שנה, החליט אחד
המנהיגים של היהודים שהוא רוצה להתרחק מהמוסלמים. הוא הודיע על
תוכנית שנקראת ההתנתקות, עוד שם לא יצירתי. מה שהתוכנית הזו
בעיקרו של דבר אמרה היה שהיהודים ינתקו כל קשר בינם לבין
המוסלמים ויחצצו ביניה
|
"עכשיו תקשיבו לי, ותקשיבו לי טוב. אני יוצא מכאן עם הדוקטור,
אם תנסי לקרוא למישהו, או שמישהו ינסה לעצור בעדי, הזוחל חוטף
את זה."
"את מה?" שאלה בילי בבעתה מוחלטת.
"נו, את יודעת! את זה!" צעק אריק.
"אני לא מבינה," המשיכה בילי, לא מודעת לסכנה שמצבה, "מה הוא
|
"בת כלבה."
"בת כלבה." חזרה אחרי שירה, מתרכזת יותר בפרוסת עוגת השוקולד
שבידה.
"את יודעת שמאז שהיא הגיעה עליתי שני קילו?" התמרמרתי באוזני
שירה.
"זה בגלל שאת אוכלת כמו חזירה." הכריזה שירה את האמת בפשטות
מכאיבה.
"טוב... זה בגלל שהיא מנקה כל כך מהר," הסברת
|
בבוקר, החבר העיר את מישהו לעבודה בעזרת ארוחת גורמה למיטה, כי
מישהו אהב לאכול ולא אהב להתעורר. מישהו והחבר הסתדרו מצויין,
החבר היה מזמין אותו למסעדות ולסרטים, ומדי יציאה שלישית היה
מוצא להם גם זוג תאומות, איתן בילו עד אור הבוקר.
|
בעיקר היא מוצאת אותי לפני השינה, כשכבר אין לי מה לעשות חוץ
מלחשוב לעצמי. ואני לא זהיר כשאני חושב לעצמי, היא יודעת איך
להתגנב פנימה בלי שאשים לב ולפתע פתאום, היא כאן.
|
קוקי התעטש קצרות. הוא הצטנן, המסכן, וקיבל נזלת כשנפל מעולף
לתוך שלולית הקיא של עצמו מאחורי "ג'ונגל פאב" בערב האתמול
וישן בה כל הלילה. קוקי שאף עשן מתוך בקבוק מים מינרליים קטן,
עם קשית פלסטיק קצרה תקועה בצידו. קוקי נשען לאחור על גזע עץ
הדקל ונשף את העשן בא
|
ארז הנחה את אברי לצאת מהפריים ולעמוד מאחורי המצלמה, כדי
שאנחנו, המתמודדים שנשארו, נוכל לומר מאחורי הגב שלו מה שאנחנו
חושבים עליו באמת, ומשם הוא המשיך הביתה.
|
להבות יצאו עכשיו מעיניו של גברי, הוא הביט באודי במבט שהיה
גורם לפנתר הכי גדול לברוח כגור חתולים. קולו, לעומת זאת, היה
שליו בצורה מאיימת "תסביר את עצמך". גברי התקרב לאודי עד שהיה
צמוד אל פניו "אבל בזהירות. תאמין לי, אני, זה המלאך האחרון
שכדאי לך להרגיז"
|
ישבנו שם במשך כמה זמן, אף אחד מאיתנו לא אמר דבר, רק הסתכלנו
על הקוביות שהיו זרוקות על השולחן. הצעקות של אופיר וגיל נרגעו
ושמענו את אצבעותיהם מתקתקות על מקלדת המחשב של אופיר. תאומי
ועמית עדיין לא חזרו מהמטבח ויכולנו לשמוע שהם עסוקים בשיחה.
אחרי עוד כמה דק
|
אמא דיברה עם סבתא על כך שיוסי לא יוצא בכלל עם בחורות ואבא
אמר שאולי יוסי הומו וטפח חזק על כתפו של יוסי, וכמעט העיף
אותו מכסא הפלסטיק שעליו ישב, ואמר לו שהוא רק צוחק, כי לא
יכול להיות שיהיו לנו מתרוממים במשפחה, גם אם זאת המשפחה של
אמא ואין בה גברים אמיתיים
|
האור הלבן התגלה כנורת הפלורסנט הבהירה של חדר המתנה קטן
וסטרילי, מוסיקת דיסני התנגנה ברמקולים וכל הממתינים התנועעו
כזומבים מחוייכים, ממתינים בשלווה לתורם להכנס לגן-העדן. מאבטח
משועמם עמד בכניסה הצרה, מעמיד פנים כבודק את הנכנסים.
|
אני ממתין על הכביש היוצא מהמושב ומושיט אצבע קפואה לעבר
המכוניות שעוברות, מקווה שמישהו יואיל בטובו לעצור ולעזור לי
להגיע למחוז חפצי. מביט בשעון בלחץ ומגלה שעברו שלוש דקות
ועשרים שניות. הן נורא חשובות, עשרים השניות האלו, בלעדיהן
הייתי מרגיש כאידיוט גמור
|
חיפשתי אותה בכל מקום, בבית, בחדר האינטימי שלי, היא לא הייתה.
חיפשתי בסל הכביסה, אולי היא החליטה להתחבא שם לזמן מה, אך כל
מה שמצאתי היו גרביים. די מסריחות האמת. לאט לאט התחלתי לחפש
בתוך המקרר, בתוך עוגת הגלידה שאמא הכינה, בתוך השוקולד שאבא
בדיוק קנה ואפילו
|
ושוב שתיקה. יוסף הרגיש שהוא קצת פגע באביבית, אז הוא פתח עוד
פחית בירה וגמע את כולה בשלוש לגימות מהירות. לאחר מכן לקח
קוביית שוקולד והתענג על טעמה לרגעים מספר, לפני שבלע אותה.
|
המלאך של ברי ניסה להשתחרר מאחיזת הנלסון שהשטן הפעיל עליו,
מזועזע מהשימוש לרעה בקולו, אך השטן לא הרפה. המלאך ירק את
הגרב שהשטן שם לו בפה וניסה לשחרר צווחה, אך השטן בעט לו בפנים
והוא התעלף. ברי לא הצליח לראות את ההתעללות שספג המלאך. הוא
היה מחוץ לטווח ראיית
|
אני מסתכל מסביב, כמה חיילצ'יקים ישנים על החלון, הראש שלהם
מדי פעם מתדפק עליו. אני זוכר את הפעמים שאני ואורית היינו
נוסעים ביחד מהבסיס, זה תמיד הצחיק אותנו לראות את האחרים ככה,
לנו הייתה שיטה, היינו נרדמים אחד על השניה
|
במיוחד אהבתי לבקר את סבא, לחבק את הגוף הקטן שלו ולצחוק כשהיה
מוציא לי מטבע מהאוזן, למרות שראיתי את הקסם הזה כבר אלפי
פעמים. סבא אהב לספר לי סיפורים, כאלה שהמציא וכאלה שקרו לו
באמת. במיוחד אהב לספר לי סיפורים מצחיקים, כי הוא אהב לראות
את החיוך שלי.
|
"מה אתה בכלל עושה על האופניים שלי?"
"אמרתי לך, אני חוטף אותם"
"למה?"
"הסוס שלי אמר לי"
הסתכלתי לאחור בתדהמה, האיש המוזר אפילו לא חייך, רק כיוון
אליי את הבננה שלו.
"תרד לי מהאופניים!"
"לא רוצה"
|
מודיע לה שאם רק תוציא הגה מפיה, אפילו הצרחה הקטנה ביותר,
אחסל אותה במקום, אחתוך לה את הגרון כמו פרה בדרכה לסטייק. היא
רק מהנהנת בשקט, לא מתנגדת. אני מוריד את היד מפיה ומשתמש בה
לפתוח את החגורה ואת כפתורי המכנס.
|
גידי יצא מחדרו בריצה ועבר במסדרון הארוך שהוביל לסלון, וכשעבר
בסלון בריצה, מסתכל מדי פעם מאחורי כתפו כדי לוודא שהשאיר את
הפחדים מתחת לשמיכות, ראה שתי מפלצות עומדות אחת מול השנייה
ומתווכחות. לראשונה היה פרצוף אדום ושפם גדול ועבה, שהזכיר
מאוד את השפם של אבא.
|
לא הייתי מסוגל להצטרף אליהם שם, ברכי פקו ונפלתי ארצה ממרר
בבכי. "אמרתי לך להפסיק עם הקלישאות!" רעם אב-נר מצידה השני של
מערת היוצרים, הצליף בשוטו לכיווני, וגרם לי לזחול על ברכיי
פנימה.
|
"זה לא משנה שהיא בהריון, את לא מבינה? הם רוצים שאני אטפל
במישהו!"
"היא אומרת שהוא נהנה לעזור לה לטפל בילדים, שזה עושה אותו
יותר שמח."
"על מה את מדברת?"
"אתה יודע, במיטה."
"מה קשורה עכשיו האימפוטנציה של הבן של רינה? אני לא יכול
להתחמק מזה, הם רוצים שאנ
|
היא נראתה כמו אחת הבחורות האלו שבחורים כמוני לעולם לא יגשו
אליה, יפה מדי מכדי שאאמין שיש לי שמץ של סיכוי איתה, סקסית
מדי מכדי שאאמין שאוכל לפצוח את פי לידה. למרות כל זאת, לא
יכולתי להפנות את מבטי מעיניה והיא לא הזיזה את שלה משלי.
|
-מה אנחנו עושים פה בכלל?
-מוחמד אמור להגיע, להביא את הכדורים.
-וואלה.
-וואלה.
-מתי קבעת איתו כאן?
-22:00.
-אז מה אנחנו עושים פה על הבוקר?
-סוקרים.
-סוקרים?
-סוקרים.
|
במרוצת הזמן איציק למד לזהות חתיכות שלא מתאימות ממרחקים
ואפילו לא טרח להתכופף להרים אותן. רבים אמרו שייתכן שוויתר
יותר מדי בקלות על החתיכות הזרוקות על הרצפה וייתכן שאחת מהן
היא היא החתיכה הנכונה, אך איציק היה נחוש בדעתו ובטוח בצדקתו
והמשיך בחיפושיו.
|
כשיצאנו, "אבא" לחץ את ידי בחוזקה, וגרם לי להבטיח שוב שאחשוב
על מה שאמר, בעוד "אימא" הושיטה ידה ללחיצה רפה. לטל נתנו
נשיקה מנומסת על הלחי, ואמרו לה שתבוא לבקר שוב.
|
אלוהים פתח שלושה בקבוקי בירה, מהסוג הכי זול שהצליח למצוא,
והתיישב ביני לבין אלי, מוחץ את שנינו למשענות הספה שצריכה
להתאים לשני אנשים בגודל בינוני, כמו אלי וכמוני, ובטח לא
מתאימה להצטרפותו של אדם גדול-מימדים כמו אלוהים.
|
שרון שינתה את מינה והפכה לששי, התחילה לצאת עם גמד בשם דודו
וביחד אימצו זוג תאומים סיאמיים וקראו לשניהם שגיא. ששי הכה את
שגיא עד שהם ברחו מהבית והתלוננו במשטרה.
|
החבטה של אבי מגיעה מעט באיחור.
"תגיד לי, גבר, ירשת הון של כסף מהדוד הזה, אה? זה חיים הזה,
לא, הדוד המולטי-מיליונר שלך מבריטניה?" אבי מחייך חיוך של
נצחון, מנסה להיראות החבר הכי טוב שלי, מה שדי קרוב למציאות.
|
"אז אתה אומר שאתה אלוהים" אמרתי בעודי מתחמק מריקושטים של
קיא.
"כן" אמר בפשטות, מנגב את פניו בסדיני מיטתי.
"תוכיח" מאושר מהצלחתי לגבור על שיכור מטורף בחוכמתי, שילבתי
את ידיי וחייכתי חיוך מלא גאווה עצמית.
|
-ומה תאמרי אם אומר לך שאני רוצה להתחתן איתך?
-אומר לך שחתונה היא מוסד מיושן, שרוב הזוגות הנשואים מתגרשים
לאחר מכן. אומר לך שלא מתאים לי לבן, שטקסים באולמות גדולים זה
לא אני, שאני לא אוהבת הרבה אנשים סביבי ושבכלל אני לא אוהבת
את תשומת הלב מסביבי.
|
אך כמו בין כל זוג חברים
גם בין אלו מתגלעים ריבים
כל אחד ממשיך בחייו
כל אחד פונה לענייניו
|
אם רק תאמרי.
דיברנו שעות בטלפון, מסוג השיחות האלו שמתחילות בחוויה מצחיקה
שקרתה לך בבי"ס ומסתיימת בדיון מעמיק על נישואין ואהבה. כבר
בסוף אותה שיחה הודעתי לך שאת תהיי אשתי, את צחקת ואמרת שאני
מוזר, אמרתי לך לזכור שאמרתי.
אם רק תאמרי.
|
אם כבר ניסית לשבור פעם בלוק, אתה אמור לדעת את אחת העובדות
החשובות ביותר לגבי שבירת בלוקים: זה כואב.
|
וכך חיית לך בשלום, יצרת קשר עם אנשים דרך יוני דואר אשר מעולם
לא נשאו מכתב הזמנה. האח בחדר המגורים שלך בערה כל החורף
מההזמנות שהגיעו אליך.
|
אם הייתי אומר לכם עכשיו שאני מענה חתלתולים קטנים, שובר להם
את העצמות הקטנות שלהם אחת אחת ונותן להם לדמם לאיטם למוות,
כנראה שהייתם מסתכלים עליי בזעזוע ומנענעים בראשכם לסלידה.
|
דודי היה דלוק על מורן הכוסית כל התיכון. מורן, מצד שני, הייתה
דלוקה על גידי המגניב. זה לא שינה לדודי שום דבר, דודי השתרך
אחריה כמו ריר של חילזון, אבל הוא לא נמרח על שום דבר.
|
חבל שלשבת במנוחה זה לא ספורט אולימפי, אני יכול להיות אלוף
בזה.
|
פחד, פוביה ופרנויה מתהדקים סביב מוחי כפי שחבל התלייה מתהדק
סביב צווארו של הנידון למוות, ודמותך מול עיניי היא התליין.
|
איציק: בתאבון.
איציק מתחיל לאכול במהירות.
גילה: יצא לי טוב הפעם.
חנה: יחסית לדרעק שיוצא לך כל פעם באמת אפשר רק להשתפר.
איציק: (בפה מלא) זה מצוין.
גילה: ניסיתי ציפוי חדש, טוב?
איציק: מעולה.
חנה: כל-כך קשה להוסיף תבלינים מדי פעם?
|
נסיכה: לא, פשוט... (ממלמלת) אני בת 19.
דרקון: מה? לא...
נסיכה: אני בת 19!
דרקון: אה... אמממ...
נסיכה: אני מחרידה, נכון?
דרקון: לא... אל תחשבי ככה, הנסיך על הסוס הלבן יגיע תוך
יום-יומיים.
נסיכה: באמת? אתה חושב ככה?
|
|
|
במה חדשה?
למה זה מגיע
לי?
מה עשיתי?
במה חדשתי?
אפרוח ורוד?
באמת למה? |
|
