|
 
"....Now, I've heard there was a secret chord,
that David played - and it pleased the lord.
But you, don't really care for music, do you?..."
ריחות בוקר מתובלים במלח מהים, מישהו פותח רדיו ? אקורדיון,
קול גבר, טנגו -משהו שהוא לא מזהה. חלון, מניח את הקפה על
השיש, חוזר לחדר השינה, עדיין ישנה, מתיישב לידה, מלטף שיער
אדום. כף רגל יוצאת, שוק, נשימה עמוקה, מתהפכת לצד השני. מבטו
נודד אל החדר, העתק של א
|
It's already hard for me to remember
The silkiness of your skin
The truth in your smile
The silence, saying there's so much within,
|
מחר אתה תיסע
אתה רוצה לנסוע למדבר
אתה כל כך רוצה לשמוע משהו שונה
אך הוא יכול לתת לך רק שקט
|
והפחד שלך, ילדה קשוחה שלי,
בעיני החרסינה שלך, ממחר.
והפחד קורא לי לברוח אל כל הכבישים שבלילה,
ואני רק שותק. רק שותק והולך בלי לדעת לאן, והאם אגיע.
|
לו רק היית רק את איתי,
וכל העולם סובב בנוגה הירח מסביבנו.
רק את, רק בין שדייך לבכות על השבר שבלב,
לו רק היית לוחשת על אוזני מילים של לילה כוכבים,
שפתיים מאוורות על לחי רטובה.
|
באהבה. באחרת. שאת איתו
עם ריח הדרים, סוכה פתוחה, ורדים בשלג,
שמחה ועשרות אורחים. ויד, טבעת מבליחה, מבט סוטה לאופק,
כמה יפה תהי, כמה יפה.
|
עכשיו דמדומים - פוקח עיניים, והשקט צונח על צדך,
והים שבורח מתוך שערך,
ועולם מצוייר בשחור וכחול,
מריחות של מברשת כתומה,
|
בעיניים בורקות שואף מן האושר
ובשקט נדיר אני צף.
בעיניים סדוקות דוחף אך האושר
ונשבר לרסיסי הלבד.
|
ערבים של שלווה
תמיד משאירים אותך עם האמת
שהיא שתיקה,
ואת שוב רחוקה.
|
אל הארכיון האישי (43 יצירות מאורכבות)
|
|
פעם, כשהיה לנו
קר בחורף, היינו
מתכסים בשמיכה.
היום אנחנו
מתכסים בשאריות
הייאוש מן
הכתיבה.
(רוב תודות
לבמה) |
|
