|
שמי יצחק צדקה
בן לעדה השומרונית בישראל
כותב למגירה
זכיתי פעם בגל"צ בתחרות שירי מחאה
לכל הטקסטים שלי יש גם לחנים
למי שמעוניין
איך כבה לה האור
מעיניה זלג הכחול
היא הולכת לאחור
השאירה לי מכתב על החול
|
אבל אני חותך לצד
ונצמד אלייך אישה מתוקה
אוחז לך חזק ביד
אנלא צריך אותך בשביל הנשיקה
רק תעמדי לידי ותמשיכי לחייך
כי כשכל זה קורה אני הולך ומסתבך
במחשבות על החיים
אני חולם על שינויים אך את אומרת אין סיכוי
שבקרוב יב
|
הגוון שעל פנייך זה איפור יקר
הצבע בעינייך ישתנה גם מחר
יופייך הזוהר כולו מלאכותי
אליי הוא צועק אני לא אמיתי
כי הכל פה לא אמיתי הכל
דמעות סרטים ורוקנ
|
תעלה מהר למעלה ותוריד לנו כוכב
הם אמרו לי ולא נתנו סולם
כך את הדלי הזה ותרוקן אותו עכשיו
ובמקום חול תמלא בו את הים
|
נסתרות דרכי האל
תמצית ספור חיי
אני עדין מתפתל
בין המח לשפתיי
אני לא תמיד אומר
את שאני חושב
לא תמיד אומר
אבל תמיד כותב
|
לאן אני פולש
אל תוך עפר לוחש
מבכי מתרגש
שומר על מה שיש
|
מה שאתה לא יכול לומר פשוט תכתוב
הרע אף פעם לא מתחיל רק בשיא הטוב
לפני שזה נגמר
תוציא את נייר
כך נהג לומר אבי הטוב
|
וכל לילה עובר כוכב אחר
וכותב לי בצבע את שמה הזוהר
אני נסחף בחיים פתאום מאוהב
ושמה הזוהר חתום לי בגב
וקול מבפנים לוחש לי לאן עכשיו
|
רוצה לחיות בקופסת קסמים
שאני בה הפלא
מסתכל מבפנים
וצוחק על כל אלה
שחיים בבלבול
עטוף בהומור
ואת כל התסכול
מתים כבר לקבור
|
|
|
כשאני ממש
מתכווצת
מגעגועים
אליך
ושפתיך
ונשימתך
וידיך
ועיניך
וכל גופך
אני הולכת לבמה
חדשה
וקוראת שם את
שיר האהבה
שכתבת
לחברה שלך...
- גיל |
|
