|
הרוח רוחשת בין העלים,
וממעל נשמעת המיית יונים
וקרניים אחרונות מבשרות שקיעה,
במבט אחרון של עצב וחמלה.
|
יש סיפור ישן
שייך הוא לעבר
ועליו אנחנו
שומרים מכל משמר
|
הוא יושב בקרן זווית
ובתחינה, בעיניו מביט
עטוף בלויי סחבות
וידיו לפנים שלוחות
|
יש אנשים משכמם גבוהים
שחייהם מוקדשים לטובת אחרים
וכוונתם טובה ומעשיהם טהורים
ובעיני הינם צדיקים גמורים
|
|
|
- כמו שאת כשאת
פורסת כנפיים.
-אתה חייל ואני
זמרת בארים.
אדומה.
-מה אדומה?!?!
תתפשטי!
שלמנאסר עם
שפחה-זמרת. |
|
