|
איתי אלון, יליד 78, חי ויוצר בת"א.
המחשבות פוסקות והלב נפתח
המילים נשפכות והאני נשכח
רק כותב וכותב ואוהב ואוהב
למען היצירה
למען השמחה
בשם הכלום הגדול והיפה הזה
בשם האחת והיחידה - האהבה
תן לי עוד דקה אחת של מנוחה
תן לי שקט אמיתי, שקט אלוהי
|
האנשים המחפשים במילים יאבדו
האנשים המוצאים בין המילים ילמדו
|
איזהו אדם היודע נפשו מבעד לכל המילים
שלימדוהו מוריו ומיני חכמים מתוך מאות הספרים
|
שמע נשמתך כי מוכה היא
חבולת הבלים ואינספור שאלות
|
אני מי שאני, כמו שאני
איתך או בלעדיך
אני מי שאני, כמו שאני
פורחת... לבדי
|
מעלות רבות נתן בי אלוהים
כה רבות עד אשר לא נותר בי מאום
|
ניחוח גופך עדיין בחדר
מלילה אחד של ריחוף מופלא
|
דווקא עכשיו כשעולמות מתנגשים
נמצא נקודה בה אנשים נפגשים
דווקא עכשיו כשהנשמה עייפה
לא נתייאש, לא נאבד תקווה
|
אל תיתן למה שבינינו להרוג את מי שאתה
תשתחרר, רק תהיה עצמך
|
אין עוד אחד מלבדו
בורא עולמות ומקרב לבבות
אין עוד אחד היכול לפרשו
כל דרך תמצא אובדנו
|
מרוב מילים לא נותר בך שקט
רק זיכרון מעומעם של תמימות
|
גדולתו של אדם אינה קטנותו של אחר
אם כל העולם רק היה מוכן לוותר
|
בכל יום מימי חיי
מפנה את עיניי אל השחר
אור נוגה מרווה את גופי הצחיח
משנים של תפילה לשובך
|
פתח ליבך אהובי פתח עכשיו
פן תכלה נשמתי בעצב רב
שמע את מנגינת לבי הגועש
הקשב לו רוגש, אליך לוחש
|
הוא היה מדמיין את עצמו מנצח
מרחף לו לאט על גבו של ענן
דמויות מרקדות על חצי הירח
מנסות להסביר איך נולד העולם
|
ידוע כבר הכל
רק נשאר להתאהב
ידוע כבר הכל
עכשיו הזמן לשכוח
ידוע כבר הכל
וזה ממש לא משנה
זה רק קיים ומשתנה
עכשיו הזמן לפרוח
|
אני ריקוד בתוך חייך, אני הקצב בליבך
אני אחד עם הלמותייך, אחד עם כל כולך
|
היא רוקדת כמו הרוח
ידיה נעות כמו צמרות העצים
היא רוקדת כמו הרוח
והרוח מכניסה בה חיים
|
עודני כאן,
בכמיהה עמוקה לשובך.
עודני כאן,
בדממה עד לקץ שתיקתך.
שא מילותיך בעונג צלול,
כה ערב ניגון תורתך.
תן בנפשי ידיעת החרות,
כה גדולה אהבתך.
|
כך אני אוהב אותך, חופשי ללא פחדים
חופשי ללא תנאים, אני שלך לעולמים
|
|
|
אולי אני אמות
מחר, אבל לפחות
אני אדע שנשאר
זכרון קטן ממני,
שרק אתה קורא
עכשיו, והסיכוי
שמישהו אחר יקרא
את זה הוא קלוש,
אז שמע, ושמע
טוב.
היטלר היה
יהודי. |
|
