|
תובנה שמהדהדת לי ,ומרחפת לנו בחיים
|
אני ליליפות המכונה המענטזת הפרוצה,
רוצה להגיד לכולכם שדלתי פתוחה לפניכם תמיד.
|
אני אעזוב את המקלדת ואמשיך אח"כ.
|
משייט לי באוויר החופשי
מסתכל מטה, לא מפחד מכלום
|
להפוך הכל לזרימה
או לזרמה, או לזימה
שתוביל לזרמה
לא מהר מדיי
|
ואאאאאו
ראיתי כוכבים פתאום
בתקרה המעוכבשת של הבית
נצנוץ גחליליות
|
מאיץ החלקיקים של הפחד
יורה טיל של פחדים לחלל
|
עכשיו אני מביט בהם נזכר איך שהביטו בי
מביט בהם ונזכר איך הרגשתי
משחזר יד מלטפת
משחזר חיבוק
|
מזמן לא התפלשתי במחילות החלקלקות של המחשבה
אט אט אני מהלך לי שם במין תענוג בסיסי
בכזה שקט קריר,
|
קרוב מאד או די רקוב מפה
מסתובבת לה המחלה או החלמה
|
מדהים לראות
שאמנות ויצירה משתרגים להם
במהלך השנים ,סהכ משתלבים לאותה ישות
זה לא שנולד משהו שהוא לו
|
בסך הכל
זה לא הכל
ואם כבר אז כדאי
|
עכשיו הקירות מחילות מחילות, ריקות קרות ומבחילות
חורים חורים, סמני שיניים, פחדים עדיין מסתתרים שם
עננות אפלה עולה ויורדת
ריקנות אופפת כל
|
הגיעה השעה,
שעון החול נגמר
ברור צפוי ואפילו רצוי
האהבה נעלמה לה לערוץ אחר
|
אחרי ששנים הלשון הייתה בחוץ אבל ארוזה וקשורה
השתחררתי
|
לפוגג את האהבה,לחפש את האח,,,
|
בספר המדע שלי נקבעו חוקים
החוקים כתובים מקועקעים חרוטים
|
גיליתי , גיליתי סוף סוף סוף
איך הופכים קש לזהב
הקשיבו וראו
|
הפשטות והשקט מרחפות להן באוויר
|
הן לא צקצקו אפילו, רק סימנו את הנידונות ונתנו תאריך. הן לא
יודעות את אשר הן ולמה, אני ממש זוכר תקופות בחיי שנחרתו על
אותם שיניים
|
|
|
הגיבוי תמיד
עובד, אבל
השחזור אף פעם
לא.
משתמש מתוסכל עם
כונן קשיח דפוק
וטייפ גיבוי
מקולקל |
|
