|
משתדל לדבר רק כשיש מה לומר.
לומד.
תודה שבאתם.
היינו רבים הרבה, אח שלי ואני. אבל דאגנו אחד לשני כל הזמן.
ככה זה כשהחדר שלי והחדר שלו זה אותו חדר. אחווה של פושעים.
|
פעם היה איש. בעצם תמיד יש איש, בעצם אנשים, אבל האיש הזה היה
פעם...
|
ואמא שואלת אולי כשהייתי קטן
אבל אני לא מצליח להיזכר
וגם את בסדר וגם את
וגם אני, כשאני שותק
|
כבר 2 בלילה
אין סימן לסוף
העירנות הזאת...
לא מצליח. פשוט לא מצליח
|
שאלת אם אני כותב שירה
ועניתי "כן".
אני לא יודע עד כמה
זה נכון.
|
אני אטפטף לי
על כל המרצפות הקבועות.
|
את לא יכולה
להיות כל כך קשה
כשאת מתודית
|
העיר הזו מתחילה לשיר בשבילי
במקצבים לא סימטריים
ומודוסים מינוריים
|
אני מקווה שיש לך עדיין
מספיק כוח כדי לטפס
|
תצעקי
תצרחי
תנופפי בידיים
|
מול הראי עומד דום
שומע קול, עונה לו: "סתום"
|
אתה לא צריך יותר מאשר מדים ונעליים
כבר מושרש בך האינסטינקט.
בבוקר בבוקר
אתה תיגש אל האוטובוס לשעבר
|
וכל מה שרציתי זה להתכרבל איתה,
להתמסר ללא תנאים מוקדמים,
ולתת לה להחליט אם להמיתני או
לרחם.
|
התפוקה שלי שולית,
פוחתת והולכת
והולכת ופוחתת.
|
היא לא תצחק מהבדיחה הזאת, בייחוד עכשיו, כשהיא כבר ירדה
מהרכבת לפני שתי תחנות ואתה רק הסתכלת, מפוחד, מבועת, כאילו
אדיש. לפעמים אתה מרגיש משיחי כמעט.
|
לפני הבחינות נתת לי פתק
שנראה לך שאת מתאהבת
הוא היה לי בארנק כל הזמן
ואני לא מוצא אותו עכשיו
|
it comes
it goes
it fades
|
Just a reaction,
For this passion,
|
Help
I'm falling
I'm breaking my knees.
|
וסבתא אומרת לו
"אל תלך בבוץ.
תראה כמה שאתה מלוכלך,
יהלי."
|
בא לך לכבוש את העולם?
או לשבת בבית ולהגיד שהכל
חרא כמו כולם?
|
היי את - כן את
חושבת על שמיים
|
אל הארכיון האישי (61 יצירות מאורכבות)
|
|
לא בת 16 ולא
מתאים לי גיזרה
נמוכה |
|
