|
54294830 Fairytales Creater
פריטיילס קריאטר.
האם אי פעם ראית את העולם מהעניים של מישהו אחר?
לא כולם רואים אותו כמוך אתה יודע... דברים שנראים
לך מוזרים וחסרי כל הגיון יכולים להיות פשוט גאוניים
אם תחשוב עליהם בצורה הנכונה. צריך רק את הסבלנות
בשביל לחשוב על הדברים ואת הכח לרצות להבין.
אולי זה מה שחסר לנו, הבנה...
אני רוצה ליצור את עולם האגדות שבו אוכל לחיות...
מחשבה זו הובילה אותו למחשבה נוספת: "מוזר על מה אתה יכול
לחשוב רגע לפני שאולי תמות".
|
אחריה צעדו כולם לעברו. ואז כאילו היה סימן ביניהם, החלו כולם
לבכות.
מטילדה ידעה שצריך לשחרר עדיין את חבריהם הכלואים. גרגורי הולך
ללמוד אחת ולתמיד את כוחו האמיתי של הטבע.
|
ישבתי שם למעלה וצפיתי למטה, צפיתי וחיכיתי. כשראיתי שהיא עברה
בבטחה פרשתי את כנפי הפרפר שלי ועפתי למקום אחר. השמש האירה על
הכנפיים שלי שנצצו וסינוורו אותה. ידעתי את זה כשהסתכלתי למטה.
|
הם קראו לו או הדריכו אותו או אולי אפילו הזהירו אותו ממשהו.
לפעמים אלה היו אפילו סתם צלילים מכניים.
|
אני לא יודע למה, אבל בכל התקופה הזאת כשאני ישן אני חולם על
המגדלור. משהו גורם לי לפחד ממנו. חשש מתעורר בליבי כל פעם
שאני מסתכל עליו, חשש לא מוסבר, חסר כל היגיון. יש שם משהו,
אני פשוט מרגיש את זה.
|
נוקטר צנח לקרקע כמו בול עץ שותת דם, ידיו פרוסות לצדדים. הוא
נעצר שלושה ס"מ מהקרקע ואז חזר לתנוחת עמידה באותה צורה שהוא
נפל.
|
אני לא יודע כבר מה לחשוב, אני רק יודע שדברים לא היו צריכים
להיות ככה.
רציתי רק לומר לך שאני מצטער, מצטער על זה שלא החזקתי מעמד עוד
קצת, אם לא הייתי מתפרק באותה נקודה אז היה הרבה יותר קל.
|
אני זוכר שאמרת שאני כבר לא מסתכל עליך כשאת ישנה, זה לא נכון,
את פשוט אף פעם לא ערה בשביל לראות את זה.
|
אני יודע שעברו רק מספר ימים, אבל אני כבר מתגעגע. חסרות לי
השיחות האלה בסוף כל יום. למרות שתמיד רציתי לקצר אותן ככל
שיכולתי, טוב לדעת שיש עם מי לדבר.
|
זה מרגיש ממש רע! כל מיני זכרונות צפים לראש ומתערבבים בלי סדר
כרונולוגי או כל סדר בכלל. ואני חושב לרגע גם על ההתחלה...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
"אינגה, תגידי
לי...", פניתי
למורה למחשבים
ודרשתי - "למה
מלמדים אותנו
פסקאל ולא סי
פלוס-פלוס?"
"אנשים שיודעים
סי, מוצאים
עבודה אמיתית
ולא מסתפקים
בהוראה..."
"ואת, יודעת
סי?", ללא טיפת
טאקט מיותרת
"אני בכלל
דוקטור
לפיסיקה!", משנה
נושא בזעם.
ילד סובל בכיתת
מחשבים. |
|