|
אין לי הרבה מה להגיד פה. יליד 85, אוהב לכתוב,
לקרוא וכל מיני תחביבים אחרים משעממים...
ה"היי-לייט" היומי שלי הוא בהיה בקיר שזהו תחביב
מרתק, או להציק לאנשים באיי סי קיו, תלוי איך היה לי
בבית ספר. אין לי עוד משהו חשוב לספר. אני גר ברמת
השרון, אבל זאת עיירה נידחת וקטנה ומצ'וקמקת באמצע
שום מקום (בין תל אביב לרמת השרון). חובב מוסיקה, שר
לפעמים, מתחכם וציני, רגשן ורומנטיקן. זהו, אם אתם
רוצים לדעת עוד משהו תגיבו לאחד הסיפורים או תיצרו
איתי קשר, משעמם לי.
זה היה יום שישי, ובימי שישי אני מתחיל שעה "מאוחר" יותר,
כלומר בשמונה ועשרים במקום בשבע וחצי, מישהו ממש חייב להוציא
את השעות האלה מחוץ לחוק. אני עשיתי עם עצמי עסקה שבכל יום
שאני מתחיל מאוחר אני הולך ברגל במקום באוטובוס ואני קונה
לעצמי בייגל.
|
קמתי. הסתכלתי על השעון והשעה הייתה שמונה בבוקר. רציתי לקום,
כי חשבתי שאולי יהיה לי ככה יותר זמן לעשות דברים, אבל לא היה
לי כוח להזיז את הרגליים. אני אוהב את ההרגשה של החמש הדקות
הראשונות אחרי שקמים ואני עוד במיטה, כי אני לא זוכר שום דבר
שחשבתי עליו...
|
The loneliness engulfs all,
I will neither rest nor stall.
For human warmth is my quest,
And all shall hear my call.
|
The giant is blowing,
Puffing smoke and flames...
|
Come my brothers, fight with me,
Shed much blood brothers, for our cause is right.
|
They say a journey starts with a single mile,
But I wouldn't start it without just a smile.
A smile that provides light,
A light that provides might.
|
Haunting us in springtime,
Reminding of our sorrow.
|
Withering away,
Like a flower in the winter.
|
אמרו לי פעם שאהבה שווה את כל הכאב שמלווה אותה. אמרו לי
שהאושר שבאהבה מוחק את כל הכאב שבעולם. אמרו לי שברגע שאני
אוהב באמת אני לא יוכל להרפות. אמרו לי שאהבה היא מתוקה
ומתגמלת. אמרו לי הרבה. אבל מה בעצם אני יודע? כלום.
|
|
|
מדהים איך תמיד
קוראים את זה.
זה כמו שתמיד
קודם כל בוהים
בפרצוף הצועק
הזה למעלה.
מה, הכתוב באמצע
לא מספיק
מעניין?
אחד שמטריד
אותכם שוב. |
|
