| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 
 
 
 "זהו הצד האחורי של ספר שלעולם לא ייכתבזו המנגינה של שיר שלעולם לא יולחן
 זה הכאב הלא משותק..."
 
 הבטן מרוקנת, הידיים עייפות, הראש מדוכא, המחשבה
 גוססת
 
 זמן חלף
 
 
 
 | 
 לא נאהב, לא נשנאלא נסלח ולא נשכח
 לא נוכל לחזור, לא לסמוך לעולם
 
 | 
 | אובססית הכיבוש של רוסיהנמשכת עד היום
 בעיניים עצומות, חולמים אשליות
 לכבוש, ואז לשחרר...
 
 | 
 | אוטובוס, שנייםקצת קר לו
 ידיה נוקשות
 ראש פוגש כתף (אולי לעיני רוב זה חסר משמעות...)
 
 | 
 | אין לה אחר מלבדיאך אינה איתי
 
 | 
 | הוא יילך עמךאן תלכי עימו?
 היי איתי, פיקדי ביתי
 
 | 
 | את והאל קרובים מדי לטעמיאת אשה הרת אסון, אסוני
 
 | 
 | אהובתי, היא כמו ילדה קטנה 
 | 
 | אשמה וחרטהקלות דעת, נחמה -
 לשם מה?
 
 | 
 | שמי עיניה בהירים, אך מבשרים סערה
 נסתרת, רגשות מאוסים
 
 | 
 | בתחנה  האחרונה של רכבת התודעהנוסע קדימה, נשאר מאחור
 לבדי, כפי שנולדתי
 כפי שאמות בסוף
 
 | 
 | לנקום - ועוד היום, להכאיב לה 
 | 
 | מה תחשבי אם אומר לך שאיני יכוללהפסיק לבהות בחזותך המרשימה?
 
 | 
 | אהבה - נגמרהאיני יודעת על שום מה
 
 | 
 | בלי כינורותאולי מתוך בטון וציניות
 אך לא תאבד שמץ
 -מקסמה
 
 | 
 | ללא מעצורים הוא דוהר על עבר הנחל
 רץ על חוט דק
 הקרוי אושר
 
 | 
 | כל היופי שנגלהלעיניו, היה המושחת שבטבע
 
 | 
 | כך הדפתי עצמי, אל כל קבר אפל 
 | 
 | חדר לא גדול מדי
 מכיל אותנו
 
 | 
 | אין פה קליטהוההיא בפינה, הייתי עושה אותה
 
 | 
 | כל העיניים לעבריוחזק אני בכעסי
 
 | 
 | לא ניגאלכך עולה בראשינו, בשעות הקשות
 למרות שעוד קיימת תקווה
 
 | 
 | נודדת מחשבתיאל הדברים הקשים
 
 | 
 | אין זה טובכי דברים נקטעים
 במחציתם, הדבר גורם
 לכאב רב
 
 | 
 | "דים דאם סאן", אמרהכה חיננית
 
 | 
 | אנוכי, ככולםגם הייתי מדסקס
 על חזיון ההישרדות הגדול
 שיבוא בטרם נלך מפה
 
 | 
 | ואולי זו אתואולי זה לא להיות לבד
 ואלוי התמיכה גם מספיקה (ואולי אתם גם לבד)
 אם הייתי יודע, הייתי לוקח!
 
 | 
 | שוב לבך הולםקיבתך חלשה
 אוי, זה כל כך מכעיס!
 
 | 
 | כי למקום שבו אני חסר לשם אני לא חוזר
 לשם אני לא חוזר
 
 | 
 | על הקלות בה הצלחתיואין לזה סוף...
 
 | 
 | בהם אמצא נחמה בהם תפדי געגוע
 של המחאת אהבה אמיתית
 
 | 
 | אדם פוגע ונענשבגן הסבל שבניתי
 
 | 
 | אהבה, גשמית ככל שתהיהכך אתפייט יותר
 
 | 
 | דקירה, אל מול עיניי הנדהמות 
 | 
 | לא יקרה זה שנית, לאז אסגור את בריחי דלתילא תבוא, לא תהיה כה נסלח
 
 | 
 | מחר נקום בבוקראל העיתון, שבזעם קפוא
 יכריז: עוד צעיר
 נהרג בתאונת דרכים
 
 | 
 | שמחת שוביגם אל הדיו המר
 גם אלייך, אהובתי
 
 | 
 
 
 
 
 | 
        
          | ביום ראשוןאכלנו תפוחי
 אדמה
 ביום שני אכלנו
 תפוחי אדמה
 ביום שלישי
 אכלנו תפוחי
 אדמה
 ביום רביעי
 אכלנו תפוחי
 אדמה
 ביום חמישי
 אכלנו תפוחי
 אדמה
 ביום שישי אכלנו
 תפוחי אדמה
 וביום שבת אכלנו
 שניצל
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |