|
איתי קרן
יליד חורף 85
בן בכור לשני הורים היפיים שהתמסדו
רומנטיקן בלתי נלאה ומאוהב בייאוש
מאמין שהברירה הטבעית היא שיהיה בסדר...ולכן יושב
ולא עושה כלום
את השעמום שלו הוא מתעל לכתיבה כאן, ומה לעשות?
חיים קטנים יש לו...
מעוניין אני להודות לאנשים שהביאוני עד הלום:
אבאמא (מה לעשות...תסביך שנאת הורים אין לי), חבריי
הדפוקים בשכל, ג'ורג' אורוול, ג'ון לנון, ההיא
ששכחתי את שמה והיו עוד מיליון לפניה ויהיו עוד
מיליון אחריה, בני גורן ויואל גבע, אמ. נייט
שיאמאלאן וברוס, "התפסן", דוד גרוסמן, יהונתן גפן,
רוג'ר ווטרס, שלום חנוך ואריק איינשטיין,ארגון
ר"ק-רש"ע בע"מ ואם שכחתי מישהו אז הוא בטח מת כבר,
אה...והכי חשוב אבישלוק...
"מכיר את תסמין קלארק קנט?" הוא אמר, 'כמה מתאים לגיא', חשבתי
לעצמי, לא ניטשה, לא פרויד, אפילו לא אריסטו או מישהו, אלא
קומיקס, קומיקס מחורבן (או הפילוסופיה המודרנית של גיא - ביטוי
השגור בפיו הרבה יותר מדי).
|
בו בזמן
אבא מתקן
את הגג
מפחד מהגשם
|
אני רוצה לאהוב
רוצה בכל מאודי
|
צערי שנשטף
צערך שנמשך
דמעה נוגעת בדמעה
|
דבר אחד לא אסלח ולא אשכח...
מה הם פתאום מעלים לי את הווינסטון לשלוש עשרה וחצי!
|
מערכון קטן...
"איך שהיא מזדיינת!!"
"אז זה נגמר בינינו?"
"אולי זיון אחרון ודי?"
"אולי אם לא היית כזאת זייפנית אורגזמות מגעילה!"
|
אל הארכיון האישי (78 יצירות מאורכבות)
|
|
עוד מעט אנשים
יחשבו שללכת
להשתין זה
ביזבוז זמן
זאת שחשבה על זה
חרדה לשלפוחיתה |
|
