|
knaani
עומד ומתבונן, השמיים כה כחולים ובוהקים בשמש והלאה משם למעלה,
בעולם אחר, הפסגות עטופות בשלג עד
|
בין העצים רואים את מדרכות הקיבוץ כמו בניין עם הרבה קומות.
בקומה העליונה צועדים אנשים ליד חדר האוכל, באמצע מתרוצצים
ילדים, ממהרים על אופניהם. כלבים סובבים את מרחבי הדשא. כמו
כפר באירופה בציוריו רבי ההתרחשות של ברויכל והכל לנגד עיניה
|
|
|
אני רוצה לומר
משהו לכל אלה
שעצבניים פה
עלי, תבואו,
כולכם תבואו,
ואם שלי תסכים,
אז אולי אני אתן
גם לכם למצוץ
לי.
החבר של שלי. |
|
