|
חזרתי
מקום הזה שבו הסטירה כביכול אינה מתיישבת
אני מוצא את האמת האחת שאין עליה מפרשים
את הרצון הנכון להיות בלתי תלוי בזמן
|
אז ריחפנו מעל מרבד של עננים
על גב מחצלת רקומת דמעות של אושר.
את היית לי נסיכה
ואני לך האמיר
|
החושך שוב מכה בי.
פיסות זיכרון על מצה ההיסטוריה.
|
צווארה החום שיש
מתאים כל כך לבישול הקול
בתיבול מחשבתי מדויק
על מצע של ניקוטין
|
אל הארכיון האישי (44 יצירות מאורכבות)
|
|
פעם היה לי שם
מגניב, עד שהם
לקחו לי אותו,
היום אני מתגעגע
לשמי,
אלוהים למה?
אחד שלקח קשה
מדי את העובדה
שלקחו לו את
השם, באמת למה
עשיתם את זה, |
|
