|
אתם באמת רוצים לדעת מי אני?!?...
קול בכי נשמע מהחדר: "עוד סיפור" היא מתחננת, "קשה לי לישון,
מפחיד".
'עם כל הדיבורים האלה על הכחדה ורצח, גם אני לא הייתי מצליח
להירדם' הוא חושב לעצמו.
אולי בגלל זה הוא נשאר ער וקורא. אולי הוא מפחד. חסר אונים
לנגד השמועות והדיבורים שעם הזמן נשמעים יותר ויו
|
אוף, איך אני אחזור עכשיו עד הבית?! ואם אני אחזור, האבא הזה
בטח ירצה לשבור אותי שוב עם הטירוף הזה שלו בעיניים.
|
אני צריכה להסיר מעליי את ארשת 'האישה החושבת'-היום אף אחד לא
מעוניין בנשים כאלה..
|
המשך זאת מן מילה לא ברורה. המשך של מה,להמשיך לאן,מאיפה?
יש בכלל התחלה להמשיך ממנה?
כבר כמה אנשים נועצים מבטים. מה להם ולעניין בי, שימשיכו, להם
יש מאיפה ולאן. עכשיו רק שיר אחד מתרוצץ בראש, שיר על מרים
שמסתובבת בעולם.
|
תור גרעין אתה יכול רק לקוות, להתפלל שתיפול, שיזרקו אותך
למקום טוב. אתה בסך הכל גרעין. פסיבי לחלוטין ותקווה היא
היכולת הכי טובה שיש בך, חוץ מלהצמיח פרות (ולזה אתה מקווה,
עוד לפני שחשבו עליך בכלל, מצד אילן היוחסין שלך), או שסתם, או
לא סתם, תהיה יפה.
|
הוא נשאר בן עשרים. הזמן לא עניין אותו. הוא היה מעליו, מתחתיו
לא נבלע במערבולות שלו.
|
כשהעלה נפל כל היער נבהל.
ניתק מן הענף שלו
רגע הוא כאן,
רגע הוא לא.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אולי יש הרבה
דגים בים.
אבל רובם
קרפיונים...
פסימית בודדה. |
|
