|
 "יאטי הוא מין של טרולי-גבהים, ויש להם רק מושג קלוש ביותר על
כך שאכילת בני אדם יצאה מהאופנה. מנקודת השקפתם, אם זה זז,
אכול אותו. אם זה לא זז, חכה שיזוז ואז אכול אותו.'' - טרי
פראצ'ט, החכם באדם. |
AmericanTakeover
איתמר צור, עונה ביומיום לשם משפחה מעודן יותר,
אבל מעט חושש לכתוב שם מלא בפומבי. כותב סיפורים,
סיפורים קצרים ושאר ירקות, אבל עם שירה הוא לא
מתעסק. הוא בחור ספונטני, איתמר. רגיש, יפה, חכם,
אינטילגנט אם תרצו.
מה שמכונה בעברית "אחלה גבר". אפילו אם רק הגעתם
לעמוד זה בלי כוונה, איתמר מאוד יעריך זאת. אני
יודע, הוא גילה לי.
"ארר," היא פלטה.
"ריי ריי רולינג?"
" ג'יי קיי..." לחשה הבחורה על הכסא.
"מה?" צעקה ביאטריקס.
"ג'ואן רולינג," אמרה הבחורה בהתפרצות אומץ פתאומית, שהתחרטה
עליה בו ברגע.
"ג'ואן, הה?"
הבחורה ששמה התברר כג'ואן הנהנה.
"את מואשמת!"
|
לא זכרתי בדיוק כיצד הגעתי לסדינים ההם. זכרוני הראה לי תמונה
מעורפלת של מספר דמויות שחורות. שלא זיהיתי. רעש יריות חזק
ברקע. צעקות. פקודות מהדהדות בקול עבה, ולסיום הראה לי זכרוני:
מקל עבה, בצבע חושך, ומכה.
|
דונה, ילדה בת שלוש שאוהבת משחקים יותר מכול. המשחק המועדף
עליה הוא בעיטה בצבים. הצבים הקטנים הירוקים שהיא הייתה מוצאת
מטיילים בחצר. היא אהבה לבעוט בהם. זה מאוד הצחיק אותה איך שהם
מתקפלים בפחד ונכנסים לשיריון, בתקווה, מוטעית אמנם, שזה יגן
עליהם.
|
|
|
במה זו מכילה:
- 27% יצירות
- 42% סלוגנים
- 14% כולסטרול
- 17% מע"מ
הפרולטריון |
|
