|
E.T
יש לי מעריץ אחד בעולם
דווקא אותו בן אדם
שאני לא רואה כמעט אף פעם
מספר עלי מעשיות
ניסים ונפלאות
על מעשים שלא עשיתי
ואף לא חשבתי לעשות
|
שום מלחמה
לא חיכתה לי בפתח.
הבית שקט
רק ניצוצות של גשם
|
סירנות בחוץ
וקולות מלחמה
וראשי? הוא בשלו.
או יותר נכון בשלה.
|
בחדר אטום
ללא מוצא
השעון מתקתק
דמעה דמעה.
|
אנחנו סובבים
בלילות אלה
אנחנו חוזרים ונשנים
חסרי ירח
|
This is the end of the line
no more faked smiling faces,
Cause now,
I shell neither silence my love...
nor watch it go away
|
חייב הוא בחיפוש
במסע, לקראת הנפש
לנדוד לארץ מוכרת -
מוסתרת.
|
כשתאי העצב שלך רוקדים למקצב
של שיר שמח בשפה עתיקה
אל תתן לתאים להניע אותך,
תנוע אתה איתם
|
יש בעולם אנשים של -
איך וכמה?
ויש אנשים של -
מדוע ולמה?
|
ככה לפעמים
אני מרגיש כלכך שונה
לא שייך מנותק לא מחובר
פשוט מיותר
|
פעם לפני זמנים
באדמה הישנה
כשעוד ריבוע
הייתה ולא עיגול.
|
בחורות מסוגננות ומאופרות
שאוהבות כיעור אפור ותל אביבי
לא כי הן חסרות טעם או שוטות - להפך
הן רוצות להיות בין החוחים כשושנות
|
אש - סערה
וכרית גאות המים
רעש - אדמה
ומבול ברקים מהשמים.
|
מצאתי איזו נחמה ללבי הגווע
אני הוא זה שהפיל את הכד
אני הוא זה שהביא לשיברונו
אבל זה אתה שלא ראוי לו.
|
כמו פרח כמה
לעתיד מעוך כמו דשא
אני נותר כאן
מפחד להיאכל.
|
והמציאות מארץ עד- מרום
תוהו ובוהו, חושך על פני תהום
דבר - לא השתנה
אל נא תיפלו
|
הזמן -
כמו שאתם יודעים
טס מהר
ובאוטוסטרדה של החיים
ולאהוב אותך.
|
פרפרים,
לא בוכים וגם לא צוחקים
רק זזים הם זזים ונדים.
|
לפעמים לפעמים...
יש בי הרגשה
שאת קוראת אותי בלי בושה
|
את צעקת המטבע המסתובב של החיים
גם רחש אלפי כדים בבית המלאכה לא יצדיק
|
מתעורר ומזכיר
שאמרת לי פעם
שהכל אפשרי,
שאפילו מכונת הזמן
|
הגיע הלילה,
ירדה הלבנה
ואיתה מנגינות
תוים של אהבה.
|
כולנו חיים כאן...
כולנו נהנים להתעלם מהפרט הקטן.
אבל מי לא בחר כבר להעדיף
את האמת אצידה שוב ושוב -
להדיף.
|
אני קוסם, מכשף רגשות
משחק בבריות עם שיטות והתלות
מנתח שופט מקטלג ולבסוף,
פותר - שח-מט
|
גם.
גם אני.
נדרתי.
גם אני את השבועה.
לשכוח.
להישטף בזמן.
|
נפש שמרצדת בין מחשבות
ולא נוחתת,
לעולם.
רצון מוחלט ושרירותי
שמזרים מהותי
בדם.
|
כעת הגיע הזמן לשלם את המחיר
|
עוד כמה זמן עוד דרוש
עוד כמה זמן?
הנפש שלי כבר עייפה
והלב שוטט דם.
|
"בראשית ברא אלוהים..."
סיפור שכולם מכירים
מאד נוח להאמין ביוצר
וכמו כולם
לפחד אנושי להתמסר
|
בדמעות יכתב השיר הזה
דמעות של אכזבה
כי אני את האמת עזבתי
עזבתי לבדה
|
לפעמים, המפתח האנוכי
מבקש לסגור את המנעול
לכלוא אותך בכלי
ציפור בכלוב של חתול.
|
והרגש
המכתיב לי ולו
אם כך...
האור מיותר הוא...
הרי שכל הנזקק לו
הרגע מיותר לו
|
רוח קרב קדמונית נכנסת לתוך עמקי נשמתך
והשיר יוצא מן מהאצבעות, בורח, נפלט בפיצוץ
והמילים מכות בשדה הקיום מכה ועוד מכה
ואין זמן לעצור ואין זמן לקחת עוד נשימה
|
"Barkhiz o bia bot-ha baray-e del-e ma.
קומי ובואי יפייפיה אל לבנו
Hal kon be jamal khish-tan moshkel-e ma
תפתרי עם יופיך את בעיותינו"...
|
Hengaam-e sepidedom, khroos-e sahari
התדע מדוע בזמן הזריחה
Daani ke cheraa konad nohe-gari
פורץ תרנגול הבוקר בקריאת הגבר
|
זורק ידיים
זועק לישועה
בשעון של חול
איש קטן טובע
|
ואין עוד מה להוסיף
הכאב כבר השחית הכל
אמר שלום לאושר ולתקווה
השאיר אותי מאחור
|
מתוך בורות עמוקים
אולי כסא מלכות
אדבר אליכם
נתיניי הנכבדים
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
"וואו, איזה
אבסורד. אותו
מקרר בגישה כל
כך שונה"
עוד אחד של
הג'ירפות |
|
