|
E.T
יש לי מעריץ אחד בעולם
דווקא אותו בן אדם
שאני לא רואה כמעט אף פעם
מספר עלי מעשיות
ניסים ונפלאות
על מעשים שלא עשיתי
ואף לא חשבתי לעשות
|
שום מלחמה
לא חיכתה לי בפתח.
הבית שקט
רק ניצוצות של גשם
|
סירנות בחוץ
וקולות מלחמה
וראשי? הוא בשלו.
או יותר נכון בשלה.
|
בחדר אטום
ללא מוצא
השעון מתקתק
דמעה דמעה.
|
אנחנו סובבים
בלילות אלה
אנחנו חוזרים ונשנים
חסרי ירח
|
This is the end of the line
no more faked smiling faces,
Cause now,
I shell neither silence my love...
nor watch it go away
|
חייב הוא בחיפוש
במסע, לקראת הנפש
לנדוד לארץ מוכרת -
מוסתרת.
|
כשתאי העצב שלך רוקדים למקצב
של שיר שמח בשפה עתיקה
אל תתן לתאים להניע אותך,
תנוע אתה איתם
|
יש בעולם אנשים של -
איך וכמה?
ויש אנשים של -
מדוע ולמה?
|
ככה לפעמים
אני מרגיש כלכך שונה
לא שייך מנותק לא מחובר
פשוט מיותר
|
פעם לפני זמנים
באדמה הישנה
כשעוד ריבוע
הייתה ולא עיגול.
|
בחורות מסוגננות ומאופרות
שאוהבות כיעור אפור ותל אביבי
לא כי הן חסרות טעם או שוטות - להפך
הן רוצות להיות בין החוחים כשושנות
|
אש - סערה
וכרית גאות המים
רעש - אדמה
ומבול ברקים מהשמים.
|
מצאתי איזו נחמה ללבי הגווע
אני הוא זה שהפיל את הכד
אני הוא זה שהביא לשיברונו
אבל זה אתה שלא ראוי לו.
|
כמו פרח כמה
לעתיד מעוך כמו דשא
אני נותר כאן
מפחד להיאכל.
|
והמציאות מארץ עד- מרום
תוהו ובוהו, חושך על פני תהום
דבר - לא השתנה
אל נא תיפלו
|
הזמן -
כמו שאתם יודעים
טס מהר
ובאוטוסטרדה של החיים
ולאהוב אותך.
|
פרפרים,
לא בוכים וגם לא צוחקים
רק זזים הם זזים ונדים.
|
לפעמים לפעמים...
יש בי הרגשה
שאת קוראת אותי בלי בושה
|
את צעקת המטבע המסתובב של החיים
גם רחש אלפי כדים בבית המלאכה לא יצדיק
|
מתעורר ומזכיר
שאמרת לי פעם
שהכל אפשרי,
שאפילו מכונת הזמן
|
הגיע הלילה,
ירדה הלבנה
ואיתה מנגינות
תוים של אהבה.
|
כולנו חיים כאן...
כולנו נהנים להתעלם מהפרט הקטן.
אבל מי לא בחר כבר להעדיף
את האמת אצידה שוב ושוב -
להדיף.
|
אני קוסם, מכשף רגשות
משחק בבריות עם שיטות והתלות
מנתח שופט מקטלג ולבסוף,
פותר - שח-מט
|
גם.
גם אני.
נדרתי.
גם אני את השבועה.
לשכוח.
להישטף בזמן.
|
נפש שמרצדת בין מחשבות
ולא נוחתת,
לעולם.
רצון מוחלט ושרירותי
שמזרים מהותי
בדם.
|
כעת הגיע הזמן לשלם את המחיר
|
עוד כמה זמן עוד דרוש
עוד כמה זמן?
הנפש שלי כבר עייפה
והלב שוטט דם.
|
"בראשית ברא אלוהים..."
סיפור שכולם מכירים
מאד נוח להאמין ביוצר
וכמו כולם
לפחד אנושי להתמסר
|
בדמעות יכתב השיר הזה
דמעות של אכזבה
כי אני את האמת עזבתי
עזבתי לבדה
|
לפעמים, המפתח האנוכי
מבקש לסגור את המנעול
לכלוא אותך בכלי
ציפור בכלוב של חתול.
|
והרגש
המכתיב לי ולו
אם כך...
האור מיותר הוא...
הרי שכל הנזקק לו
הרגע מיותר לו
|
רוח קרב קדמונית נכנסת לתוך עמקי נשמתך
והשיר יוצא מן מהאצבעות, בורח, נפלט בפיצוץ
והמילים מכות בשדה הקיום מכה ועוד מכה
ואין זמן לעצור ואין זמן לקחת עוד נשימה
|
"Barkhiz o bia bot-ha baray-e del-e ma.
קומי ובואי יפייפיה אל לבנו
Hal kon be jamal khish-tan moshkel-e ma
תפתרי עם יופיך את בעיותינו"...
|
Hengaam-e sepidedom, khroos-e sahari
התדע מדוע בזמן הזריחה
Daani ke cheraa konad nohe-gari
פורץ תרנגול הבוקר בקריאת הגבר
|
זורק ידיים
זועק לישועה
בשעון של חול
איש קטן טובע
|
ואין עוד מה להוסיף
הכאב כבר השחית הכל
אמר שלום לאושר ולתקווה
השאיר אותי מאחור
|
מתוך בורות עמוקים
אולי כסא מלכות
אדבר אליכם
נתיניי הנכבדים
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
שמעתי שראי
חורב, חוזר
בתשובה,
אני ממליץ לו
להיזהר, כי יש
בדת אלמנטים
מסוכנים, ויכולת
רטוריקה ושיכנוע
שיכולות להשפיע
על מוח של אדם
צעיר.
יגאל עמיר, מנסה
לשכנע את מועצת
חכמי התורה. |
|
