|
איתמר קונפורטי מבלה את זמנו בחדר קטן על גבעה קטנה
בתוך עיר קטנה, שם הוא מעביר את חייו בכתיבה על חיים
בעולם הגדול.
הוא שואף להוכיח שאפשר להיות יוצר וגם לסגור את
החודש.
'גוויד, גווידיון! התעורר!'
או, רק חלום. הוא פקח את עיניו וחיפש את הבגדים על הכיסא ליד
המיטה שלו. הם לא היו שם. גם לא הכסא. גווידיון קפץ מהמיטה
בבהלה. ואז הסתכל עליה, זאת בכלל לא המיטה שלי!
|
עמדתי, לא יכולתי לזוז. אנשים עברו מסביבי, לידי, דרכי. ניסיתי
לדבר, אבל לא יכולתי, אז הפסקתי לנסות. אפשר ללמוד הרבה
כשעומדים בתחנת אוטובוס, אנשים, שיחות, עולמות שלמים נגלים ולו
להרף עין, רק צריך להביט. ואני הסתכלתי.
|
|
|
הייתי במפגש של
הדונים
בסיציליה.
כל המשפחות
החשובות היו,
שתינו יין,
אכלנו קלצונה,
וחילקנו את
השטחים בינינו.
שלא נריב.
מאז שהתשלטתי על
הבמה החדשה,
המניות שלי
עלו.
המפיונר
הקומפולסיבי
חוזר. |
|
