|
גופות מרוטשות בכל עבר.
דם ניגר אל האדמה שבערה כאן קודם ותמשיך לבעור עוד שנים
ארוכות.
חלקי גופות של ילדים שכבר אינם עוד בחיים.
צעקות. כן, אני זוכר את הצעקות.
לא צעקות של כאב או של שבר. אלו היו צעקות טהורות, נקיות,
תמימות. צעקות של שאלה.
למה? שאלו המ
|
כבר 20 דקות אחרי שמונה בערב. שלומית עדיין לא הגיעה מהעבודה.
לא מתאים לה לאחר, ולי לא מתאים להתקשר אליה לבדוק שהכל בסדר.
אחרי ששכבנו היום בבוקר, הרגשתי נורא.
היא צודקת. אני לא יכול להתנהג אליה כמו אל אויר ואח"כ לחפש את
קירבתה.
|
|
|