דוד ישב בחדרו וניסה לכתוב איזה משהו אולי הפעם יצא לו ובאמת
לראשונה זה הרבה זמן המילים כאילו זרמו הוא לא ידע בדיוק על מה
הוא כותב אבל במין דרך משונה המילים יצאו והתחברו למכלול שלם
בעל משמעות.
הכרתי אותה באיזה ארוחה בערב יום שישי שהכנתי לכמה חברה. איזה
חבר שלי התקשר אליה ושאל אותה אם בא לה לקפוץ והיא הגיעה. שבוע
אח"כ הייתה חופשת פסח ואני והשותף שלי שחיפשנו בנרות מה לעשות
החלטנו לרדת לסיני. האמת ישר שעלה הרעיון של לרדת לסיני חשבתי
עליה ונזכרתי ש
אחרי כמה שנים שדוד כבר היה בבית הספר הוא הבין שזה לא כל כך
בריא לספר לכולם שהוא רוצה להיות שמשון הגיבור כי כל מי ששמע
על זה, גם החברים הכי טובים שלו, חשב שהוא ילדותי, טיפש או סתם
מטורף. ההורים שלו ... ההורים שלו כבר שחכו את זה מזמן.
זה לא סלוגן פאר
זה לא סלוגן של
יופי, זה סתם
סלוגן פשוט כמוך
וכמוני...
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
