|
שלום,
אני איתי שמעוני, בן 21 מהצפון...
כל מילה נוספת מיותרת...
פשוט תשמעו.
יש ימים אני לא נרדם
מחפש בכוח כמה רגעים קטנים של שפיות
כל הזמן לזוז קדימה וזה לא נגמר
אני לא רוצה לקחת אחריות
|
כשהוא כאן, אין בך רסן
את לא רואה בעצם שהוא כלל לא אביר על סוס לבן.
|
ואת בתמונה, יפה ושלווה
יומך לא מוטרד מבעיות השעה
וצחוק של שמחה נרטב מדמעה
שבוכה עלייך...
|
רציתי לקטוף אלוהים לאבא...
|
טיפות חלשות נועצות בגבי
ולא מתביישות להודות בזה
|
הגרון קצת כואב, בעיניים קצת כואב
סך הכל התנסיתי דקה.
לא הספיק לי בכלל, אותי את שללת
והשארת בי חותם של אישה
|
אני מחפש נחמה, ומוצא רק תמונה
שנינו שם הולכים בלילה קר בכפר
ושמה נפתחנו ונשבענו "לא יחזור עוד לעולם"
לא יודע מה יביא לי המחר
אני מבולבל, כל כך מבולבל...
|
לא שונה ממערבולת רגשות
מחפשת בור לחפור בו ולבכות
איש כאיש הוא לא ימצא אותך
ובכי קול ענוג קטן ורך
|
מוציא סיגריה, מעשן
ושוב צחוקך בי מתנגן
נשענת על רגליי, שנינו מתנשקים
זה לילה עם הרבה כוכבים
|
היית שקטה, חייכת קמעה
נתתי לך אז נשיקה תמימה
מה תדעי, זאת אהבה...
|
יש בי פחד מדמעות
דמעות דומעות מפחד...
לא חשבתי להודות, אולי למחות
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
יום אחד סוס
חמור וכלב יצאו
לטיול.
"האו האו" אמר
הכלב
"איה איה?" שאל
החמור
"הי הי הי הי
הי" צחק עליו
הסוס.
"איה איה" נעלב
החמור
ומה אתם חושבים
ברווזים
וברווזות שעשה
הכלב? נכון! אמר
"האו האו" ופתר
את הבעיה.
הגורו יאיא מספר
לברווזיו סיפור
לפני השינה.
כולם מרוצים,
חוץ מהחמור,
שעדיין נעלב. |
|
