|
פתאום כאילו כלום לא היה קיים. כלום לא היה משנה. נשכבתי על
הרצפה. הורדתי את החולצה, את המכנסיים, את התחתונים. הרצפה
היתה פחות קרה ממה שחשבתי. רציתי למות. החלטתי למות.
|
אני רוצה להיות שעון מעורר, זה קצת מפגר
צלצול פה, צלצול שם
כל היום צלצול פה, צלצול שם
אם תרצה מוקדם לקום, אני קומקום
|
התחיל להחשיך
וירח מרושע הציץ מבעד לחלון
השבור
שמזמן ביקשתי ממנה שתתקן.
|
הוא אוהב לצעוד במצעדים, הוא אוהב לבהות בתיקרה
הוא אוהב להיות פאסיבי וזה בסדר מבחינתי, אני אפילו
מעדיף שרק ישכב שם, יפה ועצמו, אני כבר אדאג לשאר
|
אני רוצה לגור במקום שיש בו שלג
זה אמנם נראה קצת רחוק
במצבי העכשווי,
אבל מקומות כאלה באמת קיימים.
|
|
|
משה קרוי בא אלי
בחלום, אמר לי
עזוב אותך מהבמה
אלה חארות, תצא
מזה, מתי תבין
שכולם נגדך, אתה
חושב שאכפת
למישהו ממשהו?
עזוב אותך!
צא מהבמה ותתחיל
לחיות.
ד"ר מישה רוזנר
מנחם אבלים |
|
