|
•איפה הדלי?
•כאן, צריכים לפתוח אותו, אצל מי המברג?
•אצלנו, אבל, אם לא נחכה לסימן שלה אז... גם היא תתמלא
בצבע לא?
•לא אכפת לנו! היא לא הולכת לפי התוכנית.
|
אולי בגלל זה היא הלכה. או אולי מפני, שאני לא יכולתי לעמוד
בצעקות שלה וברעיון שחיים השכן יודע שאני מגביר את הרדיו כדי
שהוא לא ישמע אותה. כל יום מחדש, כל פעם אני הייתי שותק והיא
הייתה צועקת וככל שהייתי שותק יותר, כך היא הייתה צווחת יותר,
ובוכה.
|
אם הייתי יכול להתעורר בבוקר ופשוט לגלות שהפכתי לחיפושית או
לזבוב או לסתם מקק כמו איזו דמות מתוך ספר של קפקא, זה היה
נפלא. הבעיה היא שאצלי, הדבר מתגלה רק יותר מאוחר, ברגע שאני
יוצא לרחוב ומתחיל לפגוש באנשים. עד אז, שום דבר. אני קם כל
בוקר, מסתכל במראה, חש
|
השמועות אומרות
שאהבה היא רכושנית,
ששנאה גרמה לה סבל
והייתה גם קנאית.
עוד מספרים, על
שנאה שהיא טיפשה
שבבוא היום תנקום,
שהיא נשמעת נחושה.
|
ללא איפור מונחת
הועתקה ממיטתה
מלאך נרדמה
מולי באוטובוס.
|
מבט נוקב בחשיכה
בין שאיפה לנשיפה
מובל באיטיות על-ידי
תנועות ירכיה
|
בחלומותי הייתי
ליפה תואר ותמיר
אמיץ ללא סייג, כך
בחלומותי הייתי.
|
עצמתי את עיני
בעור גופך נשמתי
את אויר ריאותייך
|
שוב העורב אורב לי
עומד לו על עץ עירום
עוקב אחרי בעיניו הקרות
מסובב את ראשו השחור.
|
בין ארבע לחמש בבוקר
הרמזורים בעיר מהבהבים
בבסיס מרוחק השומרים נרדמים
החלבן בקיבוץ כבר בשיא המרץ
ואני שוב, מתהפך במיטה.
|
אני לא מודה.
אני לא מתנצל
גם לא מוחל
|
קורס תחת עומס השעמום
ממאן לקום, מסרב לשכב
רוכב על חוסר העשייה, ללא שליטה
לעבר השקיעה...
|
באיטיות מסחררת
נתלה לו עכביש על
קוריו, ומתנדנד, מחליק
למטה, לאט.
|
היום יום-הולדת
מזל-טוב.
טוב.
|
|
|
מותר לקרוא
לסלוגן שלי על
שמי? |
|
