[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ישראל חינטייב
פרנץ קפקא. האיש שעשרות שנים אחרי מותו, כל דבר שכתב עדיין
רלוונטי

http://litofmine.blogspot.com
 srullik

אל היוצרים המוערכים על ידי ישראל חינטייבאל היוצרים המעריכים את ישראל חינטייב
"החיים הם עסק אומלל, החלטתי לבלות את כל ימי
במחשבות עליהם."

"כדי ללמוד לחיות היטב, חייב אדם תחילה למות היטב."

"מי שהולך שולל אחר תקווה, מחולל היישר אל זרועות
המוות."

ארתור שופנהאואר




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
בילינו זמן נהדר ביחד. דיברנו על הכל, לא הסתרנו אחת מהשני
כלום. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון.

זוגיות
היא קיוותה לטוב, אפילו שכרה מטפלת לבן ללא ידיעתו של יורם כדי
שתוכל לבוא מהעבודה ישר הביתה, מטפלת שהייתה עוזבת כשעה לפני
שהבעל היה מגיע הביתה. כשהדבר נודע לו, סילק את המטפלת ואת
ניסיונות ההתנגדות של אשתו בדרך היחידה שהכיר.

סוריאליזם
"כואב לי", אמרה טלי לד"ר ברגר - הרופאה שבדקה אותה בהגיעה
לחדר מיון בסורוקה - אך לא ידעה היכן בדיוק כואב לה. היא חשה
כאב בלתי נסבל. לא נקודתי, אלא כללי. לא כאב שגרתי, אלא משהו
שלא ניתן לתארו במילים.

יש לי לפרקים ימים מוזרים שבהם יש לי מן הרגשה תאולוגית שכזו,
מיסטית אם תרצו. ימים בהם איזה קול פנימי קורא לי להתעוררות
רוחנית. אין טעם לחפש בהרגשה הזו איזו היגיון או לוגיקה, הם
מופיעים בשגרת חיי ככה פתאום, בלי שאני יכול לחזות את בואם או
למנוע אותם.

חוסר אונים
האם אין מקום בארץ הזו גם לאנשי הרוח? האם סופרים, הוגים
ומשוררים לא בני אדם הם? האם ציירים, פסלים, רקדנים ושחקנים -
אינם אזרחים? האם לא תורמים אנו, אנשי הרוח, לחברה בדרך אחרת.
האם רוחה של המדינה לא נבנה על ידינו? האם האזרחים אשר רווחיים
למדינה לא נהנים מע

זכרונות
כמו כל השבוע המחורבן הזה, גם הפעם הפורטונה לא שכחה אותי -
דווקא כשהגעתי אליו פרצה הסערה שכל כך לא רציתי והשאירה אותי
חנוק עד היום.

זוגיות
עשרות בני המשפחה וחברים שלה התכנסו בחצר ביתה, בדרום המוזנח
של תל אביב, החל מהשעות המוקדמות של הבוקר. נשים וגברים,
קשישים וילדים. השמש האירה את חצר הבית. היא מצידה ישבה בסלון,
רחוק מקרני האור, לא נותנת לקולות לחשושים אשר נשמעו מכל עברי
החצר להשפיע על ההכנו

אוטוביוגרפיה
את המוות שלי העברתי אי שם באזור הראל שבהרי ירושלים. הרבה
מתים היו איתי, כל אחד ודרגת המוות שלו וסיבת המוות משלו. היו
כאלה שהמוות שלהם הגיע בהדרגה ומה שהקברנים הגדירו כמוות קשה -
מוות שילך איתם לנצח, והיו כאלה, וביניהם אני, שהמוות שלהם
הוגדר כמוות קל עד בי

מכתב
אולי באמת מה שישנו הוא מה שיהיה. מה שמפריע הוא שאני לא יודע
איך אני מרגיש עם זה או האם אני מרגיש בכלל משהו, כאמור מלא
פרדוקסים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
באמת שרציתי לומר לך, אבל היו לי סיבות מקלות.
פעם זה ויסקי יקר, ופעם אילו ליטרים של בירה.

פוליטית
מאז שנרדמת אריק, אהוד ניהל כאן עוד שתי מלחמות,
אף הן מהמוצדקות במלחמותינו.
לא הפגינו נגדן, אריק, כי אין מי שיפגין.

מחאה
בעת שקרא מלאך יהוה "אל תשלח ידך אל הנער",
היה אברהם בדרכו אל שרה,
ויצחק כבר איננו.

ביקורת
ברק, אובמה. כיבוש, טרור


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מלחמתי
שלושה מליון אנשים, ללא קורת גג, ללא מזון, ללא תרופות, ללא
תשתיות וללא חיים.




שנייה שנייה
אחת, עיצרו
לרגע:

כשהקוטג'
מתייבש, הוא
נהפך הרי
לגבינה.
אז כשגבינה
מתייבשת, היא
נהפכת לחמאה.

אז רק רגע, רק
שנייה.
מאיפה הכל
התחיל?


עוד טמבל שמנסה
לחזור על הביצה
והתרנגולת.

ככה זה קיבוץ,
אלו הן
ארוחות-הבוקר.


תרומה לבמה





יוצר מס' 80295. בבמה מאז 2/2/08 12:23

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לישראל חינטייב
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה