|
אני חש את ידיך, לוטפות את גופי,
מרפאות כאבי, ולופתות את ליבי.
|
אני לא יודע מה לעשות.
יש לי צמרמורות בכל הגוף
ואני כמעט מתחיל לבכות.
|
בא לי לקפוץ מהגג
בא לי לצרוח, עד שיכאב
בא לי לרוץ מכאן ולא לעצור
ולא להסתכל לאחור.
|
אני רוצה כבר לצאת,
להיות עצמי.
שמח ומאושר,
ושלם עם העולם.
|
נמאס לי כבר להתחבא
ולהסתיר את מה שאני.
|
|
|
"אני לא יודע מה
איתכם, אבל
קליפת תפוח
האדמה שלי הייתה
ממש מעולה!"
(ינקעל'ה, גטו
וארשה, 1941) |
|
