|
It isn't realy Good
so they say...
|
כן, זה מוזר
אבל זה מה שאני רוצה
כן, זה חריג
אבל זה מה שאני
|
שפתיים ענוגות
לשון מתגלגלת
עיניים בוכיות
אוזניים סומרות
|
טיפה של גשם יורדת לאטה
מרטיבה לי את המצח
מיד אחריה אחת נוספת
נוצצת, קטנה ורטובה.
|
הרוח בעיניים
הקור באוזניים
הצמרמורת בכל הגוף
|
אני יושב לי וחושב
על דברים פחות טובים
ויודע
שאין מה לעשות.
|
כותב סיפורים קצרים בכיתה...
שואל שאלות קצרות בכיתה...
|
בוא ותראה לי את הדרך, איך נהיה מאושרים,
נשב ביחד לא נרגיש זרים, נרגיש שלמים ונכונים.
הוא תיתן לי יד וביחד נלך, אל מקומות יפים,
|
והנה זה מגיע
השלווה הגדולה
|
האהבה שלי נמצאת בצד השני,
מרחפת בצד השחור.
|
אם היא הייתה יודעת
כמה הוא רצה לגעת
כמה על עצמו חשב
|
אני אנקה עכשיו את החדר, אתה אומר לעצמך
ואז חולף החשק, ואתה חוזר לעיסוקים שלך
|
נוגע בשמיים
מלטף את העיניים
דוקר את היד
ומרגיש.
|
שמים כחולים
עיניים פקוחות
ילדים צורחים
אוזניים סומרות
|
נשיקה קטנה וכולם מסתכלים
אתה מצפצף על העולם
|
לפעמים היא יושבת ומחכה
למרות שהיא יודעת שהוא לא יבוא.
לפעמים היא שואלת ומנסה
למרות שהיא יודעת שהיא לא תבין.
|
מישהו שמע?
הם מחלקים דברים.
|
פינה קטנה ורחוקה, פינה שקטה וחשוכה
פינה סגורה ומדחיקה, פינה חמה ומכורבלת
|
נוגע בשמיים
מלטף את העיניים
דוקר את היד
ומרגיש.
|
ראיתי שראית אותי.
שמעתי ששמעת אותי.
|
רגע אחד - בין פה לשם
רגע אחד - בין חושך לאור
|
ואז פתאום הבנתי הכל
איך הדברים באים והולכים
והכל בעצם משתנה
|
ידיים חזקות
מונפות אל-על
רגל שרירית
חובטת בפנים
|
הליכה בואדי
אל שדות ישנים
|
תן לי דבר קטן אחד,
אני באמת לא מבקש הרבה...
|
העיניים הבוכיות, נפוחות וכואבות
אולי זו העייפות, הלאות והיאוש
ההיסטריה חוזרה וממלאת את המוח, שוב הרגשת רדיפה ומנגד אליה -
נטישה.
|
אתה יודע?
כשעצוב לי, ורע לי, ואני מסתגר בחדר,
אני יושב לבד, שומע מוסיקה שלך, ויודע שיהיה בסדר.
|
|
|
העולם היה מסתדר
טוב מאוד
בלעדינו - בני
האדם.
זה אנחנו בני
האדם - שלא
יכולים
בלעדיו... |
|
