[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הקש מן

אל היוצרים המוערכים על ידי איש הקשאל היוצרים המעריכים את איש הקש
ממקום עצוב של ניסיון לשנינות.
ממקום עצוב של ניסיון למתיקות ולתמימות.
ממקום קטן של נסיון לרגש.
אני ממשיך לכתוב ולא להתייאש.
(אוי. יצא לי חרוז.)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה נכזבת
הלכנו בשקט. יד ביד. מזמן לא הלכתי יד ביד עם מישהו. למרות
שידעתי שלך זה לא משמעותי בכלל ולמרות שידעתי שרגש הרי לא
מסתתר שם - הרגשתי ניצוץ, אחד שהתעורר בין אלפי המחשבות. ידך
עוטפת את ידי. ובשקט, בלי מילים, אנחנו הולכים.

הוא אף פעם לא חשב על התאבדות. תמיד היה בן אדם שמח ומלא חיים.
היא הייתה שקטה וביישנית. קיבלה כל דבר שאמרו לה ולא התווכחה
כמעט אף פעם.

פנטזיה
הוא פרש כנפיים ועף. מעל כל הבניינים, בין כל החושך של הלילה
והאורות של אלה שעוד לא הלכו לישון ריחף לו בשקט. ניקה את
הראש. ביקר את הירח והסתיר אותו קצת לחלק מהאנשים שראו צללית
של משהו עם כנפיים.

סוריאליזם
פתחתי את הברז והנחתי את ידיי מתחת לזרם המים הפושרים. הרגשתי
איך המים זורמים וזורמים ולפתע הרגשתי שמשהו נפל על הידיים
שלי. מתוך אינסטינקט הוצאתי את הידיים מהזרם וראיתי שדולפין
קטן שוחה לו ומשתכשך לו בתור הכיור שלי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הומור
את אוהבת פירות יבשים.
אז מה? אז מה?!
לי זה לא מפריע.
בשבילי זה סתם דבר מה.

מקום
מחוץ לבית יש לי גינה,
היא לא עצומה אבל היא לא קטנה.
והיא דורשת יחס מסור ושבה יטפלו
שחס וחלילה, הצמחים, לא ינבלו.

הומור
האדון בנציון החליט להפסיק לאהוב,
בלילה של יום שלישי, בבית שבקצה הרחוב.

הומור
האדון שמול ,
היה אדם גדול.
הוא היה פיקח ונבון
וידע שפות, היסטוריה וחשבון.

מחאה
יש לי חלון גדול במטבח
שמראה לי את גינת השעשועים
כשאני רוחצת כלים ומחזריה למדף
אני מקפידה להגניב מבטים.

הומור
בשדרה השביעית, בין האטליז למרכול,
ניצב לו חלון ראווה גדול.
ושלט ענק מלמעלה קרץ
"חנות הבובות של הגברת פומרנץ".

תחושתי
קר.
המילים יוצאות מפיך
להגיד שזה נגמר.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
רגלי יוצאות בצורה בטוחה ויציבה מתחת לשמיכות. הולכות בשקט אבל
בחוזקה לכיוון אור קטן. הידיים מגששות בחושך, מחפשות, יודעות
בדיוק מה הן רוצות למצוא. נשימותי קצובות ואני מנסה שלא
להרעיש, שלא יעקבו אחרי. עיני עוד עצומות, ישנות. רק היא ערה,
רוצה, משתוקקת.


לרשימת יצירות המחזה החדשות
אני לא אירה בעצמי. אני מעדיף להירצח. לא מספיק שאני צריך ללכת
אתם גם תקבעו לי איך?! אני לא חושב... (לאווה) אווה, אני אוהב
אותך. אשת חלומותיי. את תהיי חזקה. תמצאי לך איזה מישהו, חכם,
מוצלח, אולי אפילו איש צבא (אווה מתפרצת. נופלת על הספה). יהיה
בסדר אווה.

אהבה נכזבת
"תתחתני איתי?" שתי המילים שכל כך רציתי להגיד לה. בדיוק באתי
להגיד לה. להיות דביק לרגע אחד, קטן, מיוחד ולרדת על ברך
ולפתוח את הקופסא ושהיא תשמע את שתי המילים האלה. "תתחתני
איתי" המילים היפות האלה...




משטחים של
אספלט. בטוחים
בעצמם, נותנים
לך גב. על
האספלט אתה קל,
רק משתמש בקרקע
כדי להתקדם,
משייט בשקט.


תרומה לבמה





יוצר מס' 31058. בבמה מאז 8/2/04 15:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיש הקש
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה