|
הוא הפסיק להאמין באלוהים בגיל חמש וחצי, ומאז מחפש
תחליפים ראויים, בינתיים ללא הצלחה.
תמיד רצה להיות פילוסוף אבל החינוך הקונפורמיסטי
שקיבל הפך אותו למהנדס.
בימים הוא מפרק מורכבות ומסדר מחדש, בלילות הוא חולם
על עולם פשוט יותר, בין לבין הוא גם כותב.
כל קשר בין הטקסט למציאות מקרי בהחלט
Welcome to my world
שוטף פנים ומתארגן. חוזר לחדר כדי לקחת את הדברים שלי. תיק
ושקית.
התיק על הגב , השקית ביד שמאל.
|
הכל קרה מאוד מהר , ועוד לפני שמישהו הספיק להגיד כריסטופר
קולומבוס , כבר נגמרה השיבעה וכולם חזרו לחיים הרגילים שלהם.
היו כאלה שרק באו להלוויה , היו כאלה שהמשיכו לבוא לאזכרות ,
והיו כאלה שבכו משך כל החיים שלהם , אבל בסופו של דבר רוב
האנשים לא ממש התרגשו מזה
|
ושפתיים רכות
ילחשו באזני
"לעולם לא תוכל לוותר עוד עלי"
|
ושיערך פרוע
ואת קמה , מסתרקת
ושערה אחת נשארת
על הכרית
|
קראו לה מיכאלה
או דניאלה
או משהו כזה
היא היתה ברונטית
או בלונדינית
זה לא ממש משנה
|
שקט
אתה מדליק את הסיגריה
ומאיר לרגע
את אפלולית החדר
|
השיר שלנו מתנגן ברדיו
בין דיווחי תנועה לבין מבזק החדשות
"אל תלכי מכאן" בצרפתית צרודה לוחשת
ההצגות של ז'אק הן כמו תמיד הכי טובות
|
בגן העיר
או בשדרה
טיול כלבי לתוך הלילה האביך
לחות 90
|
לפעמים זה רק הרגש
לא מפוצל
לא מנותח
לא מעובד
|
על מיטה וחצי
בדירה קטנה
בעיר גדולה
בלב האינסוף
|
לא הצלחתי לעשות כלום
אפילו לא הצלחתי לנסות
אולי וזה כזה טמטום
כל זה בגלל שלא ניסיתי להצליח
|
אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
|
|
עוד סלוגן.
של בוליביה.
טוב שיש בבית. |
|
