|
82539796
Thump.
And I didn't hear her anymore. I love doors, doors and rooms
are a great thing. If I could sell doors, I am sure I would
do so much better. Damn it everybody like doors. They are
just too big to carry around.
|
כשהיינו קטנים, אני ורוג'ר, ידידי הנאמן מכולם, תמיד חפצנו
לדעת מה מתחבא מאחורי אותה שקיעה כתומה אשר כיבדה אותנו
בנוכחותה מידי ערב. במהלך שנים של ילדות החלפנו תהיות ורעיונות
על מה שנמצא בעצם מאחוריה, ודימיוננו היה פורה להפליא.
|
מאחורי צללי ההר, אשר עמד מתחת לאותם שמים שנהגתי להתבונן
בהם מדי יום ביומו ולראות מלאכים, וכיום אני רואה פשוט כחול,
אותם שמים היו אפורים היום. מאחורי אותו ההר עמד לו העץ שלי.
|
בזמן האחרון, כולם מדברים עם אלוהים. כולם אומרים שהוא כזה
נחמד, ממש תענוג לדבר איתו על קצת הסטורה, כי הוא היה שם כשזה
קרה, קצת מדע כי הוא בעצם אחראי על הכל, גם קצת כדורגל, למרות
שהוא לא הכי אוהד שבעולם. עד היום הוא לא מצליח לזכות בטוטו.
|
הוא היה חיל מהמם, אחד מאותם חיילים שכל הבנות היו מתיישבות
לידם באוטובוס גם אם היו עוד 50 מקומות פנויים. בטרמפיאדות בטח
תמיד עוצרים לו ברגע שהוא מרים את היד, אני הייתי עוצרת. פעם
בתיכון הוא היה בישן, אם הוא היה מספר את זה היום, אף אחד לא
היה מאמין לו
|
We are god's unwanted children
Raised, to believe in right and wrong
But as we are one-step closer towards sorrow
We come for answers, and he's gone.
|
Resembling broken branches of a sanctimonious tree
A scattered wish is grabbing me
Preventing me from tumbling down towards the sun
Galloping for air, ambling when I must run
|
לפעמים אני מדמיינת אותם עומדים בחצי עיגול, בזמן שהוא קורא את
התפילות
מסביבם יום קיץ בהיר, תכול שמים, ורק עינייהם מלאות בדמעות
|
שריד תקווה, מעלה אבק בחולפו אל מול פני
עיני נעצמות כמעה למראה האור הבוהק
ומתוך חושך מוחלט אני שומעת קול זועק
אשר קורא לי, מתוך ריצה, "חיזרי אלי"
|
עלה אחד בודד נושר לו מעץ החלומות
שביב תקווה בצורת ענן מתאדה לו משמי דמעות
חלום שבור שמחפש מרפא אבל לא יודע אצל מי
ומכל התקוות הכי שבורות, הכי שבורה זו אני
|
מעבר לחושך שמכסה את עינייך
את ממשיכה לחפש את נקודת האור
לעולם לא תדעי שממש לפנייך
ילך תמיד השטן ויפזר את השחור
|
אור אחדות, ואור של שקט, מעיפים מבט רגוע
על הדרך, על הרגע, של השלווה הזמנית
שתתחלף בערשת זועמת, כועסת, עוברת-
אשר תתחלף שוב בעיוושת פנים רצינית.
|
העולם נראה לפתע מאד שקט, כאילו כל מילה מיותרת, תנשה עם הרוח
הרחק מההריסות כי אף אחד לא יכול יותר לשמוע. אף אחד לא רוצה
לדעת, כמה אלפים, העולם יודע בלי שיאמרו לו.
|
החלטתי שכחלק מה"יום-עקרת-בית" שלי, שבהחלט לא יתקיים יותר
מפעם אחת בשנה, אני גם אבשל. מה אני אומר לכם, אני ובישול זה
כמו... אין יותר גרוע מזה. יש אנשים שבשבילם לבשל דורש מינימום
תואר שני בטריפת ביצים, כנראה שאני מאותם אנשים.
|
אני תמיד מקווה שהיכן שלא תהיה, זה יהיה הקשת בענן שלה, לפעמים
אני מקנא בה, על כך שלי אין אומץ לחפש קשת כזו.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
על לבי תליתי
שלט
"כאן שביתה" |
|