|
לא כותבת שירים
לא חוטבת מילים לפסלים מונומנטליים.
חוטבת את הנפש
המילים הן הנסורת -
תוצר לוואי של התהליך
ערומה נולדתי
עירום יהיה גופי כשאגווע.
מה היא הכסות המתחלפת הזאת?
|
שכחיני האיש
שכחה מדבקת
למדני
מחיקת עוונות
|
דצמבר עוד מעט
והים חלק כפלטה
השעות זזות לאט
אין למעלה ולמטה.
|
את העצב מחליף צחוק
והנזירה את הזונה
וחוזר חלילה.
|
אין בי דימויים
ישנה רק דמותי,
מן החוץ כלפי פנים,
לומדת אותי
|
שוב חזרתי אל הים,
הפעם, לבד.
אחרי שהקפתי עצמי במחזרים,
אך שבתי להתעטף בפוך
|
אחר רפאני פציעותיך.
אין בך לרפאני פציעותיו.
|
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
