|
אני זו אני
ודפי יהיה מעין יומני
בעודך מתרחץ באמבט של ביתי
נלחם עם החול שנדבק על גופך
נוהם נהימות, משפיל מבטך
|
ואתלבש לכבודך, מחוך קשור היטב.
ואשתוק למענך, על מצע עיניי עגל גדולות,
עם רוטב מעודן של קוקיות וורודות.
ואחייך כל חיוך שתאהב.
|
|
|
אלוהים אדירים!
כן, אני מדבר
אליכם, כל
האלוהים שם
בפינה!
הבלתי-משועמם
עדיין משוכנע
שפאגאניזם זה מה
זה מאגניב |
|
