|
 
פותחת בזהירות את המגירה ומציצה החוצה.
אחר כך סוגרת בחזרה, יושבת בחושך בכיף וחושבת על זה
קצת (רק כמה שנים) ופתאום-
אוזרת אומץ... ויוצאת לעולם
וההתרגשות רבה.
תודה לכל המבקרים והמפרגנים,
בואו לבקר שוב!
-------
אשמח מאוד לשיתופי פעולה עם יוצרים נוספים.
השיר "עוזבת" כבר קיבל חיים חדשים בלחנו של עודד
זמיר,
להאזין ולהתפעל:
http://stage.co.il/Stories/537250864#top
התחלתי להסתקרן.
"אתה בטוח?"
"כן, כן, יש פה איש אחד."
"איך קוראים לו?"
"לא יודע."
|
הדף המודפס נרמס באכזריות עולצת. תראי, אמא! אני רוקד על
העיתון! אמא, תרימי את הראש!
|
צרצרים שוררים עצמם לדעת
מנסרים בחושך מנסרות של צליל
לילה אציל
|
כל הארנבות הלכו כבר לישון
כל הזאבים ברחו מהחלום
כל הסוסים בתמונה, בלי חשש
מחכים למחר, ליום החדש
|
פוערת עיניים כחולות נדהמות:
מפלצת? אני? לא יכול להיות!
צעירה ורכה ותמימה כתינוק
|
שם מחכה לי הילדה,
חלומות מנקדים את תכול עיניה
העולם פתוח לפניה
בכל השבילים היא תדרוך
|
אני גרה בבית-ספר
אני המורה בדרך כלל
לפעמים תלמידה
|
עם כל יום אשר עובר
אתה מבשיל ועוד גדל
בתוך תוכי
|
אולי תתעה ברחובות ותהייה עצמאית
אם יהיה לה מזל תתפוס כותרת ראשית
ואולי מישהו ירשום לה כתובת, או מספיק שילחש
היא תגיע לשם, תיכנס בלי חשש
|
רחש גלים מתגבר ונמוג
הדים רחוקים של הרפתקה נשכחת
מאוויים מתנשאים אל העומד לבוא
מתנפצים למציאות ניצחת
|
איטמו את הלבבות
נשמו את הרגע, חבקו יקירים,
והגיפו את כל התריסים
|
לאחרונה אני מפוזרת
לא זוכרת דבר
לא שמתי לב שהגעת אתמול בלילה מאוחר
|
כך תמיד בורחים כל הסודות
מסוכן לנער שמיכות
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
אתגר קרת, לב
טולסטוי,
נוסטרדמוס, בועז
רימר, דוגלס
אדאמס, יוסי
שריד, יובל
נאמן, פרידריך
ניטשה, גיאורג
סימון אום,
יוספוס פלביוס.
ואתה? מה איתך?
רק אצלנו בבמה! |
|
