|
אחזתי בחוזקה את הסכין ומבלי לחשוב פעמיים תקעתי לו אותה בבטן
עמוק. הוא נפל על הריצפה ומתחתו התחילה להיות שלולית של דם.
נשכבתי לידו, חיבקתי אותו והחלתי לבכות, לא על מה שעשיתי,
הצטערתי שלא עשיתי את זה קודם.
|
היא ניגשה אליו כי רצתה לשאול אותו אם הוא יודע איפה יש תחנת
אוטובוס קרובה. הוא לא ענה לה פשוט בהה בה וחשב לעצמו אולי אם
הוא יציע לה טרמפ הבייתה הוא ישיג ממנה זיון והיא תיהיה הבחורה
הראשונה שהוא ישכב איתה מבלי לשלם לה כסף.
|
הגענו לבית שלו והוא שאל אוית אם אני רוצה להיכנס לשתות קצת.
ואני עם טיפשותי שאלתי אותו מה עם חברה שלו הוא חייך ואמר "היא
בבסיס שומרת עלינו"
היה משהו מפחיד במה שהוא אמר אז היססתי קצת והוא לבסוף שיכנע
אותי להיכנס. הלכנו ישר לחדרו...
|
מנשקת אותו בעדינות לאורך הצוואר, רוצה כל כך שהוא ירגיש אותי,
שישמע את מה שיש לי להגיד לו, שיראה איך התלבשתי יפה לכבודו.
מתחילה לתאר לעצמי איך מתחיל להחשיך בחוץ ונשאר למולנו רק אור
הירח שכל כך בוהק
|
השעה הייתה 7 בבוקר שמעתי את אבא שלי בוכה, אני עדיין הייתי
רדומה אבל לא יכולתי להתעלם מהבכי המצמרר הזה. לא רציתי
להתעורר ולקום מהמיטה. פחדתי לשמוע את הסיבה שאבי בוכה בגללה,
ניסתי להתאפק כמה דקות אבל כבר ידעתי מה היא הסיבה.
|
כל כך עצוב פה, בעולם המוזר הזה
אנשים רק בוכים כאן
מהמוות שצופן לנו בכל פינה
ויש לנו ממה לבכות
|
חשבתי שאולי סוף סוף אחרי כל המריבות האלה
שהיו לנו, כל ניסיוני ההשלמות שעשינו
הבנת שאני לא יהיה פה תמיד,
שזה לא יהיה כמו פעם.
|
פקחתי את עיניי ואתה הופעת
סגרתי אותן ונעלמת
ואז שוב פתחתי את העיניים,
אבל הפעם לא היית שם.
|
|
|
להיות חולה זה
כמו לרקוד דיסקו
בשנת שישים
וחמש, רק בלי כל
מה שכתוב בשורות
שקראתם/ן. |
|
