|
זכרונות העבר עולים במוחי
איך נשקת לי אז, איך חיבקת אותי
|
חיוך קטן מאיר את פניה
אך רואה כי מלאך שחור ניצב אחריה
|
אני עליך מביטה
ורוצה את עצמי לשאול
האם אכן זאת אהבה
|
השעון מתקתק והנה השעה
את בגדי התמימות הנני מסירה
|
דקה אחת פחות או דקה אחת יותר
בין החיים למות זה ההבדל
|
"האמא שלך יותר לא תחזור"
משפט זה מהדהד בתוך ראשי
|
טיילנו בגן עדן
כשנטלת את ידי
הסתכלתי וראיתי
כי נתת לי פרי
|
ושוב פגיעה ולב שבור
ושוב דמעות ושוב עצוב
|
ליבי משתוקק לאהבה
שתמלא את החלל הריק שבו
|
בפנים סביבי אני מוקפת
אך את פניה איני רואה
מלמעלה אלי היא מחייכת
אך חיוכה עיני לא רואה
|
תאמרי לי נא מדוע
עייניך היפות
לא צוחקות יותר
וכל הזמן בוכות.
|
מרוב געגועים אליך, ליבי נשבר בכל פעם מחדש
מרוב געגועים אליך, אני בוכה בכל פעם מחדש
|
מלאך המוות היום התארח
וכשהוא בא, איתו הוא לוקח
מתנדבים חדשים לעולמו החשוך
שיבואו איתו אך לא יחזרו שוב
|
סערה מתקרבת הגלים מתחזקים
מהאופק אל חוף עננים מתקרבים
ציפורים בבהלה על עצים מסתתרים
והים עם הגשם מתערבבים
|
אני רוצה להיות איתך...
אני מקווה שיום אחד יבוא ותמצא אותי בין כל הלבבות הקרים
שמקיפים אותך.
|
|
|
נכנסתי כאן
לברוך
כי שמתי לי
מטרה
לכתוב את הסלוגן
הכי ארוך
אז אל תכעסו אם
אזיין לכם את
השכל
או אם לא יהיה
מוסר השכל
אחנטרש כמה
מלים
אקשקש כמה
בלבולים
לא יודע מה זה
טוב
אז אל תדאגו
בסוף
אני אעזוב
אתם מתחילם
לצעוק
שיעזוב אותנו
בשקט
שיניח לנו
הכלבת
סלוגן ארוך
משעמם
חסר חיים
והכל רק כדי
שתקראו את
היצירות
ולא את
הסלוגנים
|
|
